10 תגובות על הפוסט “המקל והגזר של ועדת שוחט”

1. ראשית, ברצוני לציין ששני הפוסטים, הנוכחי וזה שעסק בחישוב שכר הלימודים נהדרים. באמת יופי של כתיבה :]

   אבל יש לי תיקון קטן. רצה המקרה, התרחש המאורע, ופולין היא אחת הארצות שאני מכיר בצורה יותר מקיפה. בעיקר את המערכת האקדמאית שלהם (היות וכמעט כל חבריי משם סטודנטים כרגע). לאמר ש"לא נהוג שכר לימוד בפולין" זה לא מדויק. הלימודים הם חינם לאחוז מסוים של סטודנטים – כאלה עם נתוני הקבלה הגבוהים ביותר (אחוז די גבוה למען האמת, אבל אני לא זוכר מהו). שאר הסטודנטים משלמים – ואם זכרוני אינו מטעני, גם משלמים לא מעט. עד כדי כך שחלק מחבריי חי בחשש מתמיד שמא ירדו ציוניו והוא יעבור למעמד המשלם. במצב הזה, הם טוענים, הסיכוי שלהם לעמוד בשכר הלימוד נמוך מאד.

   כמו שאמרתי – סתם ניטפוק.

   (הדברים לקוחים מהזכרון החופשי שלי. אם ממש מעניין אותך, אוכל לברר בקלות פרטים מדוייקים).

2. ניימן –
   תודה על המחמאות ותודה על העדכון. את הנתונים שאבתי מהחוו"ד של דוד בועז, ואני שׂמח על תיקון הטעות.
   גם הדגם שאתה מצייר מעניין מאד – שׂכר לימוד לפי מצויינות אקדמית. אם כי, נראה לי שלא הייתי נהנה להיות חלק ממערכת כזו. גם כך ציונים מספריים נראים לי אמצעי לא ראוי להערכה. לתלות בהם גורל כלכלי של אנשים זו שערוריה של ממש.

   אז:
   (א) כן, אם לא קשה לך לברר פרטים מדוייקים אשׂמח לשמוע.
   (ב) ניטפוק ?!

3. האמת היא שממה שאני רואה עד עכשיו זה די אופייני (לכל הויכוחים על נושאי חינוך) – הצדדים השונים מכים זה בזה אבל הנתונים היבשים לגבי כמה כסף הולך לאן הם לא דבר שקוף בכלל. הקמתי ערך באקו ויקי (http://ecowiki.org.il)
   "נתונים על מערכת החינוך בישראל" (אין שם התייחסות כמעט לנושא השכלה גבוהה , דבר שראוי אולי לערך נפרד בגלל רוחב היריעה). למרות שהשקעתי כמה שעות לנושא, עדיין לא ברור לי לדגומה, לאן הולך הכסף במערכת החינוך ואיך זה שמצד אחד ההשקעה בחינוך פר ילד נחשב לגבוהה יחסית (כך טוען פלוצקר על פי סקר השוואה של OECD), אבל המשכורות של המורים נמוכות יחסית (שוב לפי אותו סקר).

   אשמח לקבל עוד נתונים כאן או שם.

4. יש לי להוסיף על ענייני העוול אך לא בהקשר מיידי לנושא שלעיל.
   נודע לי ולכלתי הטרייה כי ישנה אפשרות להנחה בארנונה לסטודנטים, כאשר פנינו להסדיר את העניין גילינו כי בשביל שזוג סטודנטים נשוי יהיה זכאי למועמדות להנחה, המשכורת הממוצעת לשלושה חודשים של שני בני הזוג ביחד לא יכולה לעלות על סביבות 3300 שקלים חדשים לחודש. איזה זוג המשתכר כזו משכורת ביחד יכול להעלות על דעתו לשכור דירה מלכתחילה.

5. אזרח דרור –
   ההשקעה *לאזרח* היא אכן מהגבוהות. אלא שזה נתון שאין לו קשר לדיון, שכן בארץ נפח האוכלוסיא הצעירה גדול בהרבה מאשר בארצות אחרות בOECD. כשבודקים את ההשוואה *לתלמיד* הנתונים גרועים בהרבה.
   לצערי אין לי נתונים כרגע (וגם לא הפנאי להתחיל לנבור), אבל תוכל בקלות לעלות על עקבותיו של הדיון ברשת (וממנו יגזרו גם הנתונים).
   אגב – האוכלוסיא הצעירה של המדינה היא אחת מהסיבות מדוע הטיעונים של האוצר שצריך לצמצם ככל האפשר את החוב הלאומי אינן נכונות. ה"חכמה המקובלת" לגבי חובות של מדינות נכונים למדינות עם שעורי ילודה נמוכים בהרבה מאלה שלנו.

   ***

   שחר – מזל טוב!!!

   חוששני שהדוגמא שהבאת היא נוהל מקובל. לכאורה, יש הקלות; בשטח אין. היה סמוך ובטוח שבאי-אילו הזדמנויות כבר שמשה הנחה זו כחומר בערה בתעמולת הבחירות של מועמד זה או אחר.

6. חשבתי על זה, אבל פלוצקר התייחס במופרש להשקעה בתלמיד.

   זה רק מחזק את מה שאמרתי קודם. הדיון הציבורי הקיים הוא מפגר היות והוא לא נשנען על נתונים פומביים, אלא על על כמה צדדים (מורים, הורים, משרד החינוך, האוצר וכו') שכל אחד טוען טענות. הדבר הבסיסי כדי לעשות סדר בזה הוא לנסות להסכים על הנתונים הבסייים בדיון. כמה מורים יש, כמה תלמידים יש, כמה שכר לימוד, מה ההשקעה הכוללת בחינוך, מה מספר הכיתות, איך מתפלגת מספר התלמידים בכיתה וכו'.

   בלי זה אפשר לנהל עוד 20 שנה דו שיח של חירשים, לחברה באוצר זה מתאים (הם ישלחו את הילדים שלהם לבית ספר פרטי).

7. קשה מאד להגיע לנתונים. הם מוחבאים היטב. מכאן החשיבות של שקיפות הממשל לציבור – אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של דמוקרטיה ישירה.

8. כאחד הכותבים של בדידות, אני מכיר את הנושא של דמוקטריה ישירה.

   (לפחות באופן שטחי). אבל האמונה בשקיפות של ממשל היא הרבה יותר רחבה מאשר התמיכה בדמוקרטיה ישירה – ויש לנצל דבר זה.

   (מעכשיו כשאני אומר דמוקטריה הכוונה לדמוקטריה ישירה):

   כתבתי בשעתו את "תקציב צללים דמוקטרטי השתתפותי".
   http://cafe.themarker.com/view.php?t=180122

   ולצערי מעטים מידי הגיבו על זה. (לדעתי התמיכה בזה יכולה לבוא מחוגים גדולים יותר מאשר אלו המאמינים בדמוקטריה, וזה גם יכול להיות גם כלי לקידום דמוקרטיה וגם כלי לבחינת בעיות בדמוקרטיה וגם כמובן כלי ציבורי חזק כדי לקדם תקציב דמוקטרי).

   (המאמר קיים גם באקו ויקי אבל הוא סובל כרגע מתקלות טכניות קשות. )

   לגבי החבאת הנתונים – כל מי שרוצה חינוך טוב יותר צריך להתעקש קודם כל על כך שנתונים רבים ככל האפשר יהיו פומביים בצורה הידידותית ביותר אפשרית. לא ברור לי למה הנקודה הזאת היא רק שלי הקטן ואילו מאות ואלפי אנשים שעוסקים בנושא של חינוך לא שמים לב לנקודה הזאת.

   אשר לטענה שלך לגבי תקצוב קטן פר ילד בגלל ריבוי ילדים בחברה – זה החשד גם שלי – אבל משעה שפלוצקר טען הפוך התחלתי קצת לפקפק בזה ולחפש גם בכיוונים אחרים. הנתונים האלה יכולים לעזור לציבור להחליט מדוע מצב החינוך בארץ כה עגום (מבחינת כספים)-
   – אם זה בגלל שישראל עניה יחסית?
   – האם זה בגלל שיש כסף אבל הוא לא מנוצל טוב?
   – האם זה בגלל שיש הרבה ילדים יחסית לאוכלוסיה?
   – האם זה בגלל שהאוצר מתעמר במערכת החינוך ?
   – האם זה בגלל שחיתות בתוך מערכת החינוך?

   וכו – כמובן שכמה תשובות יכולות להיות נכונות, ובכל זאת, היה משמח לראות נתונים בנושא.

9. אינני מחסידיו של מר פלוצקר (ראה למשל: http://www.blacklabor.org/?p=1567 ), ודומני שהכתיבה הסדרתית שלו ב-ynet באה לא פעם על חשבון הדיוק בעובדות. למשל, הכתבה אליה אני מתייחס בקישור הנ"ל זכתה ללא-מעט ביקורת על אי-דיוקים בהצגת המצב ב-charter schools בארה"ב.

   כפי שכתבת, כל הסיבות נכונות, כל אחת במידה שונה.

   לפני כמה חודשים השתתפתי בדיון בין-בלוגי שהתנקז בדיוק לשאלה שאתה מעלה: מהם הנתונים הנכונים? (קצה חוט כאן: http://www.yehudemo.org/?p=41 ). המסקנה היתה שאפילו הנתונים הרשמיים של המדינה סותרים אלה את אתה, או לפחות מוצגים באי-בהירות כזה שהם נראים כסותרים.

   אני מסכים אתך שהדרישה לשקיפות רחבה יותר מאשר חוגי הדמוקרטיה הישירה. זה תוף שיש להכות בו בכל הזדמנות.

10. א. גם אני רחוק מהליות חסיד מושבע או אפילו ח של סבר פלוצקר, אבל בהעדר זמיר גם העורב יחשב כעורב שיר. הוא דיבר על הנתונים של סקר הOECD ואני קיוותי שהוא דייק בציטוט. מובן שהיה טוב יותר אם היה לנו את הסקר עצמו (כי גם נתונים אחרים הם בעלי עיוות – כמו לדוגמה השוואות על ידי PPP או בהצמדה לתמ"ג).

    ב. השאלה היא גם כמה אנשים עושים את זה, באיזו אינטיסביות ובאיזו צורה טכנית. לעשות את זה בבלוג זו טעות (לדעתי) לעשות את זה בכלי ויקי זה הרבה יותר הגיוני – ואפשר לחזור לנתונים ולשיקולים של חישובים בצורה קלה גם לכותבים וגם לקוראים (הויכוחים על נכונות נמצאים ברקע, מקדימה רואים רק את התוצאה הסופית).

    ג. בהעדר דמוקטריה ישירה אפשר לנסות לפנות בשאילתות של חברי כנסת.

    ד. צריך להתעקש על הנקודה הזאת של "שקיפות נתונים" כי אחרת הזנב (פקידי האוצר ועיתונאים כמו פלוצקר) ממשיך לכשכש בכלב – אנחנו. להם הרי יש אינטרס לשמור על המצב מעורפל.

סגור לתגובות.