יוראי -

ההסבר ששמעת הוא תאולוגי באופיו, ואני לא עוסק בתאולוגיא.
באשר לשאלה ההיסטורית – מה היה קודם, תורה או יהודים? – יש מקום לדיון נרחב ביותר. המעט שאני יכול להגיד כאן (בלי לגבות את דברי ב-800 עמודים צפופים של מחקר יבש כחציר), הוא שלדעתי היהודים הראשונים לא היו חלק מעם ישׂראל, ולא היה להם חלק בתורה. הברית בין יהודה לישׂראל מקורה, כנראה, רק בימי דוד המלך, אחרי מתן תורה.
ב"ה אזכה יום אחד להסביר ביתר פירוט.

משהו מעניין על האות א' – לא יודע עד כמה קשור אך נזכרתי בו כשאמרת שהיא היחידה שאינה מופיעה בשם השם.
חב"דניק נחמד הסביר לי פעם על משמעות האותיות ביהדות.
האות א' מייצגת יהודי. מדוע? מכיוון שיש בה שני צדדים (כמו ביהודי, נפש בהמית ונפש אלוקית) והקו האמצעי, המודעות ויכולת הבחירה של היהודי.
מאותה סיבה התחילה התורה באות ב' – שהרי אפשר לשאול, מדוע לא התחילה בא'? מכיוון שא' הוא יהודי, ובכל יהודי יש חלק אלוקה ממעל ממש. ולכן היהודים היו קיימים עוד לפני התורה.

אני דוקא בעד לימודי תנ"ך בבתי-הספר. כמה שיותר, יותר טוב.
אלא שכמו כל דבר אחר, השאלה היא איך מלמדים, ולאילו מטרות. בעיני החשובות הן:
היכרות אינטימית עם הטקסטים עצמם.
רכישת הבנה ברבדים השונים של העברית, ולכל הפחות את היכולת להבין את הספרים הפחות מורכבים (יש שם הרי גם קטעים שאפילו גדולי המומחים שוברים עליהם את הראש).
במקום השלישי, ורק אחרי רכישת הבנת נקרא בסיסית, וכלים לחשיבה ולניתוח ביקורתיים, רק אז נסיון לברר כיצד ניתן ללמוד מהכתובים כדי לעצב את חיינו בעת הזו ובמקום הזה.

מסכים מאד. באופן כללי, יש לי תהיות לגבי הרלוונטיות של "האקדמיא ללשון". האם היא מוסד ארכאי שהגיע הזמן לסגור אותו? אולי בכל זאת יש צורך לנסות לשמר את השפה העתיקה, כדי שבני ישראל החיים בישראל ידעו לקרוא את הספר המכונן שלהם? הרי שום תרגום אינו יכול להעביר את היופי העצום הקיים בשפת התנ"ך….

במחשבה שניה, עדיף כי נחיה את התנ"ך כמסמך רלוונטי לישראלים, מאשר נכפה עליהם ללמוד אותו, באמצעות משרד החינוך

במקרים בהם יש צורך בקונצנזוס, גם אני בעד דיון והסכמה.
אבל כאן אין צורך בעיני.
השׂפה העברית-ישׂראלית עוברת שינויים רבים וסוערים. אני בעד הכרעה דמוקרטית של ההמון. הסבירות היא שהגחמה הפרטית שלי תטבע במצולות הזמן. אין לי בעיא עם זה.

באופן כללי אני מאד אוהב את העניין של איש הישר בעיניו יעשה. אבל גם חביב עלי העניין של דיון, והגעה לקונצנזוס מתוך דיון.

האם יש בכל זאת עניין לציבור לאמץ את ה א', או שזה ממש ענין של העדפה אישית?

[...] ולפתע, כל צעד של בונד נבחן במשקפי "מה האמריקאים יגידו?" והסרט כולו נראה בלא מעט רגעים כמו גרסא עילגת של "סוריאנה" המתרחשת בדרום אמריקה, כאשר סוכן הוד מלכותה הוא לא יותר מעוד אחת מהדמויות המאכלסות נדבך נוסף בתת הז'אנר האהוד "עוולות התשלובת הצבאית תעשייתית בעולם השלישי", או, אם תרצו, "סוּד-אמריקנא" [...]

[...] לפני מספר שבועות הקיש על דלת משׂרדי בחור צעיר עם התלבטות קשה. אחרי שנתיים של למודי הנדסה בטכניון הוא הגיע למסקנה שזו לא הדרך בשבילו, והחל לחפשׂ מסלול לימודים חדש. הזמנתי אותו להכנס, והתחלנו לשׂוחח. מגיל צעיר, כך אמר מיד, אהב לקרוא ספרי הסטוריא, ובכלל, התחום מעניין אותו באופן כללי. "מצוין!", אמרתי, "בוא אלינו לחוג." "אבל מה אעשׂה עם תואר בהסטוריא אחרי שאסיים ללמוד?", שאל. פוסט זה מוקדש לו, ולכל שאר המתלבטים, שאוהבים מאד הסטוריא, אבל חוששים שמדובר במסלול לימודים בלתי-מעשׂי בעליל. [...]