צילום: אלעד גרשגורן

צילום: אלעד גרשגורן

אמש התפרסמה בווינט ידיעה מאת אחיה ראב"ד בנושׂא זיהום האויר בחיפה והסביבה. הידיעה מבוססת על דו"ח שפרסמה אמש (כג תשרי, 11 אוק') הקואליציה לבריאות הציבור, המסכם למעלה מ-25 שנות מחקר. עיקרם של הדברים:

  • ילדים המתגוררים באזור חיפה והצפון חשׂופים יותר לזיהום אוויר. התחלואה עד גיל 4 גבוהה ב-10%-30% מהממוצע הארצי. עד גיל 14 היא גבוהה ב-15%-50%.
  • בידי הרשויות אין בסיס נתונים מקיף אודות כלל המזהמים המצויים באוויר, ומספר תחנות הניטור אינו מספיק ואינו מכסה שטחים נרחבים (למשל, כל הקריות).
  • רמות הזיהום באיזור גבוהות בהרבה מהמקובל במערב אירופא, והמפעלים המזהמים אינם קרובים אפילו לעמוד בתקנים הנדרשים שם.
  • פרט למחיר הבריאותי שמשלמים תושבי ישׂראל על היעדר הטיפול מצד הרשויות השונות, קיים גם מחיר כלכלי: עלות הכלכלית של הטיפול במחלות גבוה פי 42 מהעלות של מניעת הזיהום. במילים אחרות, מדיניות רכה כלפי מזהמים עולה למדינה פי 42, בהשוואה למדיניות קשוחה של מניעת זיהום ומניעת תחלואה בקרב האוכלוסיה.

למעשׂה, אין כאן שום חדש. מי שנשם אי-פעם בשכונת נווה-שאנן, בקריית חרושת או ביגור (ועוד כמה וכמה וכמה מקומות נוספים באיזור), יודע שמרכז התעשׂיה מול שפך הקישון הוא מזהם חסר אחריות. אם נביא בחשבון יחדיו את כל שנות החיים שנגזלות ממחלות טרם זמנן, אפשר אפילו לדבר על רצח. למי שלא האמין לנחיריו, עכשיו יש הוכחה מדעית.

אז מה אפשר לעשׂות בקשר לזה? כיון שהתעשׂיה בידיים פרטיות, וכיון שהדרג הפוליטי הוא האחראי העליון לחקיקה נגד זיהום ולאכיפתה, וכיון שהדרג הפוליטי נתון במידה מרובה בידי אותן ידיים פרטיות המחזיקות בתעשׂיה המזהמת, הדרך להלחם על חיינו היא להתארגן פוליטית. איך? כאן לא תספיק מפלגה ירוקה. את סדר היום הירוק צריך להפוך לחלק מהותי בסדר היום הלאומי – בכל מפלגה ומפלגה.

לפיכך אני מציע את הסעיפים הבאים, שכל אזרח/ית ת/ידרוש מהפוליטיקאים/ות המייצגים/ות אותו/ה:

  1. האויר והמים של מדינת ישׂראל הם משאב לאומי. תקני הזיהום המותר יקבעו בהתאם לתקנים המחמירים ביותר הקיימים כיום בעולם.
  2. הענישה על זיהום החורג מן התקנים המחמירים תהיה חריפה, ותכלול קנסות ומאסר לגורם המזהם עצמו, למנכ"ל החברה המפעילה, ולחברות/י הדיקרטוריון שלה.

אחרי הסיבוב הראשון של מנכ"ל וחברות/י דירקטוריון בכלא, נוכל כולנו לנשום לרווחה.