חוזרים למקורות
יהודית ודמוקרטית?!, קישורים 28 באוגוסט, 2007לפני שאתם ממשיכים לקרוא, אנא צפו בסרטון הבא:
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=_d6yGoVn1mE[/youtube]
את תשדיר הבחירות הנ"ל פגשתי בפעם הראשונה באתר "רוב". מודה ומתוודה, בצפיה ראשונה התבהלתי עד מאד. ככל שצפיתי עוד, הבהלה הפכה לחרדה. לא שהופתעתי יותר מדי – ידוע לי זה מכבר שרבים וטובים בציבור הישׂראלי מייחלים ליום בו יהיה מלך בארץ. למעשׂה, כל מי שמייחל ומתפלל לבואו של המשיח, מקבל באותה נשימה גם את העיקרון המונארכי. את הפזמון החסידי – יחי אדוננו, מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד – שמענו כולנו בהזדמנות זו או אחרת.
ולא רק "משיחיסטים" בעגלה המלאה. גם "אדם חילוני לחלוטין", כפי שמעיד הסופר דוד גרוסמן על עצמו, מתרפק על ימי המלוכה. שׂימו לב למשפט הבא, מתוך הנאום המפורסם שנשׂא בעצרת לציון יום השנה הי"א לרצח יצחק רבין הי"ד: "אחד הדברים הקשים שחידדה המלחמה האחרונה הוא התחושה שבימים האלה אין מלך בישראל, שההנהגה שלנו חלולה." המשוואה חדה וברורה: אין מלך בישׂראל = הנהגה חלולה. כל זה ידעתי מזמן – אבל מפלגה? זה חדש.
ומדוע דאגתי כל כך? כיון שגם אם היוזמה של מפלגת מל"ך נראית הזויה משהו בהקשר של הפוליטיקא העכשווית, היא בסך הכל המשך טבעי והגיוני של מגמות קרובות בהרבה לזרם המרכזי. ויש גם הגיון בדברים. אחרי הכל, הטענות שמועלות בסרטון התעמולה אינן מנותקות מן המציאות. במשך 59 שנות קיום המדינה התמנו בה לא פחות מ-31 ממשלות. ממשלה ממוצעת מחזיקה מעמד מעט פחות משנתיים. משך כהונת השׂרים קצר עוד יותר, הואיל וגם בזמן כהונתה של ממשלה אחת, יש חילופי אישים בין המשׂרדים השונים. התשדיר מאשים את השיטה בחוסר יציבות ובאי-החלטיות. לא קשה להבין למה. גם ההאשמה בדבר השחיתות הגואה לא זקוקה להסברים. למעשׂה, האנשים העומדים בראש המדינה אומרים את אותו הדבר בדיוק, ולפיכך הדיבורים האחרונים על שינוי שיטת הממשל, ובכלל הדרישה להקים משטר נשׂיאותי, המהדהדת בכל מקרה במערכת הפוליטית. לאור כל האמור לעיל, אפשר להבין את הרצון במשטר נשׂיאותי או מלוכני (ההבדל, אגב, קטן משנדמה: מל"א יא לד; יחזקאל לד כד).
אכן, משטר המרכז כוח רב בידי אדם אחד מציב פיתויים רבים. במקום ממשלות מתחלפות, פרלמנט מסוכסך ומפולג, ומערכת מסואבת של פקידים ממונים פוליטית, מה קורץ יותר מ"איש חזק", שעל פיו ישק דבר? נשׂיא חזק, או מלך, יוכל להתגבר על כל המכשולים הביורוקרטיים, ולהניח קו רכבת לאילת, לחפור תעלת ימים, להגיע לפשרות טריטוריאליות. צריך איש חזק, שיסדר את העניינים! (ואיפה כבר שמענו את זה קודם?)
גם הדמוקרט הנלהב ביותר חייב להודות – למלוכה נאורה ויעילה יש יתרונות רבים. למעשׂה, כנראה שמדובר בשיטת הממשל היעילה ביותר הידועה לאדם. אבל אליה וקוץ בה. גם המלך היעיל והנאור ביותר עלול לשנות את עורו. ראו, למשל, מה קרה לטֻראן האתונאי היפיאס, שליט יעיל ונאור לכל הדעות, לאחר ההתנקשות - על רקע רומנטי, למקרה שתהיתם - באחד מאחיו (מדינת האתונאים, פרקים 16-19).
אבל למה ללכת רחוק? ההסטוריא שלנו מלאה בדוגמאות למלכים שלא בדיוק עשׂו את הישר בעיני רבש"ע. קחו לדוגמא את שלמה המלך. למרות שהיה החכם באדם, בכל זאת זנח את דרכי דוד אביו (אף מילה על אוריה החתי!), ושיקע את העם בעבודת אלילים חסרת מעצורים (מל"א יא א-יג). הדוגמא של שלמה מגלמת את שתי הרעות החולות האופייניות כל כך לשלטון היחיד: (א) גם מלך טוב יכול להפוך בן-רגע למלך רע; (ב) לשליטים יחידים יש נטיה בלתי-נשלטת להעביר את השלטון לילדיהם. וכמו שלמה לדוד, כך רחבעם לשלמה, וכן הלאה.
אחד הכללים הראשונים של מדע ההסטוריא הוא, שתמיד צריך לבדוק כל מקור בהקשר שלו. ובכן, מסתבר שתשדיר הבחירות של מפלגת מל"ך מופיע באתר YouTube תחת הקטגוריא Comedy. כלומר, מבחינת יוצרי הסרטון, מדובר בבדיחה. מצחיקה למדי, בדיעבד, ובהחלט על חשבוני. ואם גם אתן/ם נבהלתן/ם קצת, אם צחקתן/ם, ואולי גם וגם, הרי שטור זה לא היה לשוא.
***
וחוץ מזה, יש להפסיק את רצח העם בדרפור!
אוגוסט 30th, 2007 ב 3:05
על בהלות וחרדות
ראשית אומר שעצם הקבלה של שלטון מלוכני בישראל כאפשרות שבהרבה מובנים נשמעת לא פחות סבירה ממה שיש היום מעודדת
ומהווה פתיחות יוצאת דופן בימינו שהקנאות בשם הדמוקרטיה וחופש הדיבור עברו כל טעם ודעת כמו שמתמצת את זה מאיר אריאל בשירו חיית הברזל "גורסת, דורסת, הורסת, הודקת,
ומשווקת את זה כחופש דיבור"
http://www.shiron.net/songView.aspx?ng_id=10312&singer_id=605&song_title=7e316
ולעניננו, ישנה טעות נפוצה בהבנת התנ"ך כאשר לא מפרידים בין הציוי האלקי (ממצות קידוש החודש בשמות ועד סוף דברים)
לבין קיומו בפועל ,אפשר לראות זאת במצוות רבות שעם ישראל קיבל אליו,כמו שמיטה ,כיבוש הארץ ועוד .
גם מצוות המלכת מלך "שום תשים עליך מלך". (דברים יז טז)
לא קיומה כראוי מה שלא פוסל את עצם השיטה רק את השימוש הלא נכון בה,עוד מקור לחוסר הבנה הוא כל מה שקשור לסמכיות המלך ובעיקר למגבלותיו ,במלכות מתוקנת יש מלך ויש סנהדרין שעל פיהם ורק על פיהם ישק דבר בכל מה שקשור להלכה מה שמפחית ומאחר שההלכה מקיפה את רוב שיטחי החיים וקובעת אמות מידה ליושר וצדק אפילו לגבי הרכוש וחייו הפרטיים של המלך (דברים ט"ז) "לא ירבה לו נשים, לא ירבה לו סוסים, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד "לא כסף וזהב מאוד את היכולת של המלך לנצל את הסמכות שניתנת לא מהיותו שליט יחיד בכל מה שקשור לצד המדיני צבאי. בנוסף במלכות מתוקנת ישנו כהן גדול שלבוש את חושן המשפט ועליו האורים ותמים שדרכם ד' מגלה את רצונו לעמו,ועל כל מהלך צבאי שברצון המלך לעשות הוא שואל באורים ותומים ורק על פי זה פועל,יוצא שגם בתחום הצבאי אין בידו את היכולת לקבל החלטה שתזיק לעם.
יוצא שהסמכות שישנה ברשות המלך היא לנהל את המדינה בכל מה שקשור לצד שמכונה בתורה דרך ארץ או ישיבו של עולם,לפקח על מצב המדינה לדעת מה קורה בכל מקום ולדאוג לרווחת העם הרוחנית והגשמית לחזק בדיקה של תורה לדאוג שלכל חייל בשדה הקרב יהיה אתרוג
זה על רגל אחת הנושא מורכב וראוי להתיחסות יותר מעימקה.
עם יהיה צורך אשמח ללבן את הנושא.
בברכה שנזכה לראות את דברי הנביא ירמיהו בענינו בקרוב…
(ירמיהו כ"ג)
"הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם ה'.
לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם, הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-ה'. וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ. וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם-ה'.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ"
אוגוסט 30th, 2007 ב 15:37
בלעם -
נאה דרשת. אבל השארת כמה קצוות פתוחים, ודוקא במקומות החשובים.
(א) נאמר שיקום כאן מלך, ונאמר שהוא יהיה צדיק ויעיל. מי מבטיח שגם בנו שיקום אחריו ילך בדרכיו? סקירה של ספר מלכים מלמדת שמבית-דוד צמחו מעט מאד יורשים שעמדו באמות המידה הגבוהות שהציב מייסד השושלת. כבר שלמה, היורש הישיר, דרדר את העם לעבודת אלילים. רחבעם, הבא בתור, הביא לפילוג הממלכה ולמלחמת אזרחים. איך תבטיח שבעוד דור או שניים לא תמצא את עצמך מתגעגע למה שכה דוחה אותך היום? (גם כן מאיר אריאל נ"י, "דמוקראסי", באותו דיסק).
(ב) אינך מבחין בין מוקדם למאוחר. סנהדרין מעולם לא פקחה על ענייניהם של מלכי בית-דוד, או על כל מלך אחר שבעל ספר דברים היה יכול להעלות על דעתו. "סנהדרין" היא עִברות של מילה יוונית: synhedrion (מלשון "לשבת יחד"). כששלמה הקים מקדשים לעשתורת בירושלם, ורחבעם איים על זקני ישׂראל בשכם, היוונים עדיין היו שקועים בעידן האופל שלהם, ולא ידעו קרוא וכתוב.
(ג) אורים ותומים אינם ערובה להחלטות מוצלחות בתחום המדיני. המלך חזקיהו אשר "ביי אלהי ישׂראל בטח, ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו" (מל"ב יח ה) שגה מרות כאשר כרת ברית עם מלך בבל, מה שהביא לנפילת הבית בידי הבבלים (שם כ יב ואילך). יאשיהו, מלך צדיק וישר דרך אף הוא, שגה בהחלטה לצאת לקראת פרעה נכה במגידו.
(ועוד לא אמרנו מילה על מנשה בן-חזקיהו – עובד אלילים, מגלה עריות ושופך דם נקי; או על בניו של יאשיהו, שבימיהם חרב בית ראשון.)
(ד) אורים ותומים תלוים בכהן גדול, כהן גדול תלוי בבית-מקדש על הר הבית, ובית מקדש על הר הבית אי-אפשר לראות בעין בלתי-מזוינת. האם תסכים שעד אותו היום (בו יתקיימו כל אלה), נניח למלוכה בצד ונסתפק בדמוקרטיא (ישירה, כמובן שישירה)?
ספטמבר 2nd, 2007 ב 0:56
נראה לי שקוראי הפוסט הזה
יעריכו את הקישור הבא:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3443995,00.html
ברכות
ושנזכה במהרה בימינו
ספטמבר 3rd, 2007 ב 2:54
כמה הבהרות
ראשית כל צדקת הכן השארתי קצוות לא סגורים וכלשון חכמנו העיקר חסר מספר לכן הנה קישור http://www.daat.ac.il/DAAT/ezrachut/demokratia/demokratia2.htm
למאמר שמכיל מידע מקיף על כל הנושא
בהמשך השתדל לענות על הערותך
כתיבה וחתימה טובה
ובירכת גאולה שלמה לכל ישראל