בחזרה לעבר הנהר

לאחרונה אשרה הכנסת בקריאה ראשונה את "חוק נהרי" . לפי הצעת חוק זו, יתוקצבו כל בתי-הספר הפרטיים, שאינם כפופים למשׂרד החנוך, באופן זהה לאלו השייכים לזרם הממלכתי והממלכתי-דתי.

העובדה הראשונה שיש לציין בקשר לחוק זה, היא שתקציב החנוך לא יוגדל בשום אופן שהוא. משׂרד החנוך ורשויות המקומיות יצטרכו לשׂאת בעול המוגבר, ללא כל תוספת כספית. המשמעות ברורה: מערכת החנוך של המדינה, הסובלת גם כך מבעיות קשות, תצטרך להתמודד עם גל כביר של קיצוצים נוספים.  

"חוק נהרי" הוא שערורייתי, ואסור לתת לו לעבור!

ראשית, משום שהמערכת אינה מסוגלת לעמוד בקיצוץ שכזה.

שנית, בגלל הצדק החברתי. מערכת החינוך של ש"ס ידועה בכח המשיכה שלה, הנובע מקיומו של יום הלימודים הארוך, המלווה אף בארוחה חמה. למותר לציין שמערכת החינוך הציבורית אינה קרובה אפילו לתנאים אלה. אין שום סיבה לקחת ממי שאין לו, ולתת למי שיש.

שלישית, משום שאין סיבה להעניק פרס לבתי ספר פרטיים. גוף מסחרי, קבוצת הורים או ארגון דתי רשאים בהחלט להקים מוסדות חינוך משלהם. על מנת להיות זכאים לכספים מן המדינה, עליהם לעמוד בתנאים מסויימים שנקבעו, בהם פיקוח של המדינה ולימוד של "נושׂאי ליבה". אם המדינה מאמינה בריבונות מערכת החינוך שלה, אל לה לעודד לה תחרות מבחוץ.

אז מה לעשׂות?

ללמוד לקח משביתת הסטודנטים, ולהצטרף למאבק על ההשׂכלה. כשלמעלה מ-200,000 סטודנטים שובתים, המשק לא זז. אבל כשהמורות והמורים בבתי-הספר היסודיים ישבתו – שלא לדבר על הגננות והסייעות – אז כבר יצטרכו להתחשב בדעתנו!

צריך להתארגן מלמטה למעלה – הורים, מורים ומנהלות בתי-ספר, ולכפות על נציגי הארגונים להאבק נגד החוק מן הרחוב ועד הכנסת. צריך לשבות, כולם ביחד, עד שהחוק יבוטל.

4 תגובות על הפוסט “בחזרה לעבר הנהר

  1. צודק!

    חייבים להתארגן – ועדי הורים, מורים, אנשי חינוך מהאקדמיה – כדי להפסיק את השחיתות הזו.
    אם כל הורה רק ידבר עם מנהל/ת בית הספר בו לומדים ילדיו ועם נציגות ועד ההורים – נוכל להקים פה מחאה גורפת לפני שילדינו ילמדו 80 בכתה אחת בלי חשמל בכתה ובלי מים זורמים בשירותים מחוסר תקציבים (ואז כולנו נאלץ לשלוח אותם למוסדות החינוךש ל ש"ס כי רק שם יהיו תנאים נאותים…)

  2. ראשית כל, הגישה המוצעת פשטנית להחריד ומתעלמת לחלוטין מן הפרגמטיקה של הריאלפוליטיק. אחד האנשים החכמים ביותר שזכיתי להכיר אמר: "הסנדביץ' הופיע בגלל קונסטלציה היסטורית [עלייתו של המעמד הבורגני, ד.ס.] ולא משום שאציל בריטי מסויים היה מהמר כפייתי". במילים אחרות, הפגנות לא תסייענה אלא אם כן תנטרלו את המנפנפים (ע"ע ג'ונתן סוויפט) ותגיעו ישר אל מקבלי ההחלטות.

    שנית, מתי בפעם האחרונה הסתכלתם מהחלון? האם השכן שלכם יודע מי אתם בכלל? תודו בזה: למר ישראלי אכפת יותר מנינט ומבראנג'לינה, ובתי ספר הם בעיניו בעיקר שמרטפים. אלו מבין הישראלים שסבורים אחרת הם אלו שלא ייפגעו מן החוק הנדון – הם פשוט יעברו אל החינוך הפרטי.

  3. לדיוגנס, מספר הערות:
    (א) כשהבעיה סבוכה, כדאי שלפחות הפתרון יהיה פשוט.
    (ב) אם אתה חושב שלארגן שביתה כללית זוהי משׂימה פשוטה, אתה טועה טעות מרה.
    (ג) המצאה הסנדוויץ' אינה קשורה כהוא זה לעליית המעמד הבינוני, היא מתועדת כבר בהגדה של פסח (בדוק כיצד אכל הלל הזקן את הפסח-מצה-מרור שלו).
    (ד) שביתה כללית תגיע הישר אל מקבלי ההחלטות, כפי שהמלצת.
    (ה) אני נמצא ביחסי טובים עם שכני, ב"ה.
    (ו) על גישתו לחיים של מר ישׂראלי כבר כתב אלתרמן:

    זה הדור, דור ימות המשיח,
    מנמנם ולקום מאחר.
    הוא זקוק לנביא ומוכיח,
    ולפחות לשעון מעורר.

  4. (א) הפיתרון פשוט רק אם אפקט הפרפר נלקח בחשבון. דהיינו, יש למצוא את אותו שינוי מזערי שיוביל באופן מצטבר לפתרון הבעיה.
    (ב) מעולם לא טענתי כך, ראה (א).
    (ג) מיהמנותו של המקור שנויה במחלוקת, וזוהי דוגמא מבודדת שאיננה מצביעה על דפוס תרבותי.
    (ד) לא, היא תגיע אל המנפנפים. האם קראת פעם את "מסעות גוליבר"? (הטקסט המקורי, לא אחת הגרסאות ה – "צמחוניות").
    (ה) אם כך, אתה מהווה מקרה יוצא דופן – ובכל מקרה לא הגדרת מהם "יחסים טובים".
    (ו) מה שנכון, נכון.

סגור לתגובות.