בשלטון הקיים כיום בישׂראל, הכנסת מגלמת את מלוא עוצמתו של משטר הנציגים, זה שבטעות נוהגים לכנות "דמוקרטיה". האם ניתן לעשׂות גם במוסד זה, העומד בראש פירמידת הנציגים המסועפת, שימוש לטובת הדמוקרטיה הישירה?
(ויקיפדיא: הכנסת)
יכול להיות שכן. ברצוני להציע שבעה עקרונות, לפיהם כדאי להתוות את תקנונה של המפלגה הדמוקרטית הישירה.
(א) המוסד הריבוני של המפלגה, השולט בכל מעשׂיה, הוא האסיפה הכללית. האסיפה הכללית מורכבת מכלל החברות והחברים שהתפקדו עד לתאריך קבוע מראש לפני הבחירות הכלליות לכנסת.
(ב) מקום ההתוועדות הראשי של האסיפה הכללית הוא באתר הבית של התנועה ברשת. אתר הבית יכלול מערכת הצבעות, יארח פורומים לדיונים, ויקיים מרחב בלוגים לחברי התנועה המעוניינים לכתוב באופן סדיר.
(ג) מצע המפלגה יקבּע באורח דמוקרטי על ידי האסיפה הכללית. האסיפה הכללית תמשיך לעדכן את המצע ולהכתיב את מדיניות הסיעה בכנסת באופן שוטף. האסיפה הכללית היא הגוף היחיד הרשאי להכניס שינויים בתקנון המפלגה.
(ד) המועמדים לכנסת מטעם התנועה יבּחרו על ידי כלל חברי/ות התנועה, באמצעות אתר הבית ברשת. יו"ר התנועה, המזכ"ל שלה, וחברות/י הגזברות לא יוכלו להגיש מועמדות לבחירה לכנסת.
(ה) לאחר קביעת רשימת המועמדות/ים לכנסת, ולפני הבחירות הכלליות, יופקדו על ידי כל המועמדים/ות מכתבי התפטרות מן הכנסת, חתומים וללא תאריך. עותקים רבים (!) של המכתבים ישּׁמרו אצל מזכ"ל התנועה וחברי הגזברות.כמו כן יפקידו המועמדים סרטונים קצרים, בהם הם מתחייבים לשמור על עקרונות התנועה, ולא להשתמש בזכותם למשוך את מכתבי ההתפטרות. כל הסרטונים הנ"ל יעמדו להצבעה בקרב חברי האסיפה הכללית לפני אישורם.
(ו) הנציגים הנבחרים של המפלגה יקיימו התוועדויות פנים אל פנים עם חברי/ות מפלגה ברחבי הארץ, לפי סבב שיקבּע מראש, בכל ראש חודש (פרט לר"ח אב ותשרי). פגישות איזוריות תקבּענה מעת לעת לפי יזמת הפעילים בשטח.
(ז) היה וחבר/ת כנסת מטעם המפלגה י/תתנהל באופן שאינו הולם את אמות המידה המוסריות של התנועה, או שיפעל בכנסת בניגוד להוראות האסיפה הכללית, יוכלו חברי/ות האסיפה הכללית להדיח אותו/ה ברוב מיוחס, כפי שיקבּע בתקנון.
לשיטה זו יכולים להיות מספר יתרונות. ראשית, היא פותרת את אחת הבעיות החמורות של משטר הנציגים הקיים – הקשר שאין להתירו בין הח"כ לכסא.
שנית, היא עשׂויה למשוך כוחות צעירים רבים, המכירים את הרשת על בוריה, ומעוניינים לקחת חלק פעיל יותר בנהול המדינה. כמו כן מהווה השיטה תמריץ לחברות ולחברים להמשיך ולתרום מכישוריהם/ן לאורך כל תקופת כהונתה של הכנסת.
שלישית, היא תביא למידה של אחריות הנבחרים כלפי ציבור הבוחרים שלהם, שאין לה אח ורע באף אחד מן המשטרים הקיימים כיום. חברי הכנסת יוכלו להיות באמת ובתמים "משרתי הציבור".
אמנם, זוהי עדיין אינה דמוקרטיא ישירה כפי שהיא יכולה להיות, אבל זו יכולה להיות התחלה לא רעה.
לחיי הספינות שבדרך!
א. לא רק הריבון, אלא גם "השולט".
ג. למעט חוקי היסוד בה, אותם ניתן לשנות ברוב מיוחס בלבד.
ו. לא חברי בכנסת יוכלו להדיחו, אלא חברי האסיפה הכללית.
א) בודאי. בנוסח התקנון יהיה אפשר אולי לכתוב: "המוסד הריבוני של המפלגה, השולט בכל מעשׂיה", או ניסוח דומה.
ג) מה שהגדרת כ"חוקי יסוד" נוגע למעשׂה לשינויים בתקנון. האסיפה הכללית היא הגוף היחיד הרשאי לבצע שנויים בתקנון. יתכן מאד שחלק מסעיפי התקנון יוכלו לעבור עריכה או שינוי רק ברוב מיוחס.
ו) כמובן, אתה צודק!
תודה על התיקונים וההארות.
ומה לגבי החברים עצמם? כיצד תבטיח שינהגו בתום לב? כיצד תטפל בעסקנות, תככנות ודמגוגיה?
חשוב מכך — כיצד תגרום לחברי המפלגה להיות מעורבים באופן פעיל בניהולה?
זהו, למשל, אחד הכשלים הבסיסיים הקשורים ל – Web 2.0. אחוז האנשים שתורמים תרומה מובהקת ומשמעותית לאותם קהילות זניח במקרה הטוב (פחות מאחוז).
בפסיכולוגיה חברתית קוראים לזה "אפקט עובר האורח". אנשים תמיד יעדיפו שאחרים יפעלו בטרם יפעלו בעצמם. האפקט מתחזק ככל שההתקהלות גדולה יותר.
יש בעיה בנקודת מוצא שלך לשאלות:
אני לא צריך להבטיח ולגרום. האנשים אחראים להתנהוגתם, לא איזו סמכות-על חכמה ומרוחקת.
ללא גוף גדול של משתתפים הרעיון לא ימריא מלכתחילה. השיטה בנויה על ההנחה שקיימת שכבה חברתית שלמה של צעירים, משׂכילים, המנהלים בכל מקרה חלק גדול מחייהם ברשת, שרוצים להביא שינוי ולהפוך בעצמם לחלק מהנהגת המדינה. אם ההנחה שגויה מיסודה, הרי שכל הטעם יוצא מן הדיון (וגם מהרבה דברים אחרים).
ולמען הסר ספק – גם במפלגה כוו יהיו תככים, עסקנות ודמגוגיא. ואגב, אם תבדוק את מוצאם ומהותם של אבות הדמגוגיא, תראה שהם בעצם בצד שלנו.
מה שתקבל במקרה הזה הוא "דמוקרטיה של החבר'ה הטובים" ולא דמוקרטיה ישירה — ואותם "חבר'ה טובים" יכולים גם בקלות להפוך את הדמוקרטיה לפלוטוקרטיה או לשלטון הצעקנים — בדומה למצב הקיים בקהילת המשתמשים של Digg.
אם כבר, עדיף בעיניי שילוב של דמוקרטיה ישירה וקריפטו-אנרכיה, אבל כאן כבר באמת מדובר בחלומות באספמיה, כי חלק הארי של האוכלוסיה לא מבדיל בין אנרכיה לניהיליזם.
אתר חותר מן הסתם לחוק הברזל של האוליגרכיא. יכול להיות שהצדק עמו.
גם כך, אני מעדיף אוליגרכיא של החבר'ה הטובים על זו של החבר'ה של אולמרט. אני מוכן להסתכן בצעקנים (אני הרי לא חייב להקשיב). פלוטוקרטיא יש לי כבר היום, השיטה המוצעת דוקא יכולה להלחם בתופעה, ב"ה.
נכון, צריך לעשׂות עבודת חינוך כבירה עד שרוב האוכלוסיא יחשוב כך (ולכך, כפי שכתבתי במקום אחר) יש לנו כ-20 שנה.
צריך להתחיל עכשיו.
אנא שׂימו לב, מסמך העקרונות עודכן.
תודה להערות ולהארות של אדם נבו כאן:
http://www.kulanu-nahlit.org/phpBBHeb/viewtopic.php?t=142
[תגובה זו הועברה אלי במסגרת אחרת, וצירפתי אותה הנה, א.א.]
אוֹרי שלום,
קראתי בעיון את עיקרי התקנון המוצע, ועלו לי כמה שאלות, אשמח אם תואיל לענות עליהן:
סעיף א: האספה הכללית – כמוה כ"מרכז" של היום?
האם, על פי הרעיון (ולא על פי חזון הדמוקרטיה הישירה, אז ודאי שהתשובה שלילית) יש הגבלה למספר החברים באספה הכללית הבוחרת?
סעיף ד: מגבלות בחירת יו"ר התנועה ושאר בעלי התפקידים הקרדינליים נשמע לי רעיון נפלא ליישום מיידי.
הבחירות – באיזה אופן תתבצענה? על פי איזו חוקיות ובאיזו שיטה? כמה "מקומות" יהיו לכל תנועה? האם כלל חברי התנועה רשאים להיבחר? אם כן – הדבר לא מחזיר אותנו לאחור, אל "דילים" ושאר מרעין בישין שבינם לבין הבנת השטח הפוליטי-מדיני אין מאום?
ה: אשמח להבהרה רבתי על הסעיף.
ז. עקרון הרוב המיוחס של התנועה להדחת נבחר: מהי אמת המידה שתיחשב ראויה במצב שכזה? האם לא ראוי שימונה גוף שופט, שיחליט מה שפיט ומה לא? מה ייחשב הפרה ומה לא? אם כן, הדבר פוגע בעקרון הדמוקרטיה הידשירה, אם כן – אין הדבר עלול לפגוע בחופש הפעולה של הנבחרים ובאפשרויות שלהם לבצע איזושהי מדיניות של ממש בכנסת?
לסיכום, אני מבין שאתה רואה את חבר הכנסת כ"שליח" ולא כ"נאמן", ומבקש למצות את היותו שליח בוחריו באופן כמעט מוחלט (ואולי קיצוני?)
שלום וברכה!
(א) כן. לדעתי, אין צורך להגביל את מספר החברים באסיפה הכללית. כמובן שבתוך אתר התנועה יווצרו היררכיות שונות, איך אין טעם (ולמעשׂה אסור) להגדיר אותן מראש.
(ד) נהלי הבחירות למשׂרות השונות, כמו גם לרשימת המועמדים לכנסת (פריימריס) עדיין לא מוגדרים, ובכוונה. אין טעם שאשב לשבור את הראש לבד בנסוח כללים מדוייקים, כאשר אין עדיין מפלגה. לכן גם כתבתי מסמך עקרונות, ולא תקנון.
"מקומות לכל תנועה" – יש כאן רק תנועה אחת כך שאיני מבין השאלה.
כן, כלל חברי התנועה רשאים להבחר. אין ספק שברגע שיהיה מדובר בארגון רציני, יהיו עסקאות פוליטיות. אין דרך להמנע מהן. אבל רמת השקיפות תהיה גבוהה בהרבה, מה שיביא בהכרח לתהליך "נקי" יותר.
(ה) סעיף זה הוא במידה רבה לב העניין. המטרה היא לתלות חרב חדה מעל ראשיהם של הנציגים, לבל יפרו את צו התנועה. לעקרון זה יש מגבלות חוקיות. הדבר נוגע במיוחד לחוק יסוד: הכנסת, סעיפים 40-41 http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod2.htm
לפיכך:
(1) הרבה מכתבי פיטורין יאפשרו הטרדה מתמדת של חבר כנסת סורר. למשל, ברגע שיסע לחו"ל מייד ישלח מכתב התפטרות מטעמו ליו"ר הכנסת; הוא יצטרך לחזור תוך 48 שעות כדי "לחזור בו".
(2) הסרטון יהיה כזה בו המועמד לכנסת ישמיץ את עצמו מראש באופן בוטה למדי, אך השמצות שיכנסו לתוקף אך ורק אם ימרה את פי שולחיו/בוחריו. הסרטונים יעמדו להצבעה מראש, כך שמספיק חברי מפלגה יהיו משוכנעים שמדובר בחומר שעשׂוי לפגוע בקריירה הפוליטית של הסורר/ת. זאת ועוד, זהו כלי המאפשר לוודא מראש שלמועמדות/ים יש גם חוש הומור – תכונה חיונית ביותר!
בעקרון, יוכל להיות מקרה של חבר כנסת סורר שלא ירתע הן מפני אמצעים אלה, הן מפני אחרים (מי אמר הפגנות מול הבית ב5:30 כל בוקר?). הדרך היחידה להבטיח שיטה "הרמטית" היא לפעול לשינוי החקיקה (דבר לא פשוט, הואיל ומדובר בחוק יסוד).
ז) אין אמת מידה קבועה. חברי האסיפה הכללית ידונו בינם לבין עצמם באופן שוטף בביצועים ובהתנהגות של נציגיהם. כל אחד יוכל להעלות לדיון הצעה להדחה, אבל זו תמשיך הלאה רק אם ימצא קהל גדול שיתמוך בה. חברי הכנסת, מצידם, יצטרכו להיות כל הזמן עם היד על הדופק – וכך אנחנו רוצים אותם! במקום לשכוח מנציגיהם 15 דקות אחרי הבחירות, הם יצטרכו להתחשב בדעתם בכל רגע נתון.
לסיכום, הואיל ואני אופטימי מטבעי, אני מעדיף לראות בח"כ "שליח נאמן". (אלא שהואיל ואני גם ריאליסט, צריך לקבוע סייגים מראש).
אורי שלום,
אני מעדיף פוליטיקה פתוחה על פני דמוקרטיה ישירה
כמו באתרים:openpolitics.ca
והשדרוג למערכת שאני מנסה לפתח(בעצלנות מרובה) בקוד הפתוח האינטלקטואלי: http://www.digitalexploring.com/research/intellectual/index.php?title=הצעה לשינוי בתוכנת הוויקי
הייתרונות של המערכת:
א. נראה לי שמבנה השלטון בישראל, שהוא מפלגתי, מתאים לאידיאולוגיות מתחרות ולא לאנשים ועמדות רגעיות שמתחרות זו בזו, הפוליטיקה הפתוחה מאפשרת יצירת התארגנויות אידיאולוגיות שיתברגו בטבעיות רבה יותר לכנסת ולממשלה.
ב. לא חייבים מפלגה מיוחדת לנושא- מערכת הפוליטיקה הפתוחה תתקיים לצד הפוליטיקה הרגילה ותכניס לתוכה רעיונות ורוחות חדשות. חברי הקבוצות שיווצרו בפוליטיקה פתוחה יתארגנו וישיגו השפעה על ידי חקיקת חוקים וקבלת החלטות בקונצנזוס שישפיעו על עצמם. הם ייצברו כוח כמו המפלגות האידיאולוגיות הישנות שהקימו מוסדות מפלגה שנגעו לכל תחומי החיים- יישובים, תנועות נוער, איגודים, עיתונים.
ג. צורת הדיון בפוליטיקה פתוחה שיש לה הזדמנות להיות כזאת שדעה אחת נערמת על האחרת במקום קוטלת(כמו בדיבייט) אותה בזכות טכנולוגיות כמו וויקי וסתם הדפים החכמים של האינטרנט, ובעולם האמיתי עידוד דיונים בכיוון הכללי של מה שכתבתי בפוסט "השעון המעורר" שלי.
צורת הדיון הזו נוטה מטבעה להעלות את הדעות המבוססות והחכמות יותר כלפי מעלה.
בכל מקרה,למרות שאני מעדיף להתרכז בפוליטיקה פתוחה, היא יכולה להתקיים גם במקביל למפלגת דמוקרטייה ישירה, ובמשולב.
זאת התחלה יפה.
אין ספק שיש בעיות רבות שצריך לפתור לפני שנצליח להרים מפלגה כזאת שתכבוד.
ישר כח.
עוז –
ביקרתי בקישור שצירפת, אך הוא ריק.
הרעיון של openpolitics.ca הוא מצוין, ויכול להיות שיש לו מקום גם בארץ. חלק מהחבר'ה ב: http://www.bsh.co.il עובדים בכיוון הזה, ליצור לובי לרעיונות מסויימים ולהחדירם למערכת הפוליטית.
עם זאת, דומני שזו שיטה "צמחונית" מדי עבור התנאים בארץ, הואיל וכאן המערכת רקובה מן היסוד, ויש צורך בניקוי אורוות כללי, לא רק בהכוונה לאורך זמן. (ואני גם לא בטוח שיש לנו הרבה זמן).
בהחלט – אפשר וצריך לעבוד במקביל.
טל –
יש עוד ה מ ו ן בעיות. על חלק אני יודע (צריך לגייס גרעין קשה של פעילות/ים ומשאבים להקמת מפלגה, גם במישור המעשׂי, גם ברישום אצל רשם המפלגות); חלק אני יודע שאני לא יודע (למשל, נסיונות השתלטות של גורמים עויינים); חלק אני אפילו לא יודע שאני לא יודע.
עם זאת, אני מאד מעוניין להתחיל דיון על הקמת מפלגה כזו, כדי לברר ולהגדיר חלק מהבעיות, ולהתקדם הלאה. אפשר לעשׂות זאת כאן, או במקום אחר, שנראה לכם מתאים יותר. אני פתוח להצעות.
זאת ועוד –
בימים אלה ממש עלה לאויר אתר http://www.rov.co.il שיש לי הכבוד להיות מעורב בו. מדובר במיזם דומה למה שעוז דיבר עליו (וכבר יש לו מקבילות ברשת העברית), אלא שאתר זה נהנה מיתרון בכך שהוא עובד באופן רשמי עם ערוץ הכנסת. ב"ה אכתוב על כך פוסט בימים הקרובים, ובינתיים אתם מאד מוזמנים לבקר, להעלות הצעות חוק, לדון באלה שכבר הועלו, ולהעיר הערות לגבי המבנה של האתר (שאני בטוח שזקוק להתאמות ושיפורים).
אורי, הקישור שבור כי המילים "לשינוי בתוכנית הוויקי" לא כלולות בו.
הנה קישור בשפה שהמחשב מבין:
http://www.digitalexploring.com/research/intellectual/index.php?title=%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99
תודה עוז!
גלשתי קלות באתר, ושוב אותה בעיא כמו תמיד – יש לא מעט אנשים עם כוונות טובות, אבל הם מפוזרים. לכל בלוג או אתר יש מספר קוראים מצומצם, ושם נגמר העניין.
יש צורך דחוף באיזה בן-גוריון שירכז את המאמצים של כולם ויוביל את מהפכת הדמוקרטיא הישירה. יכול להיות שעוד לא הגיעה העת, ושצריך להמתין בסבלנות (עד כמה שהדבר קשה ומתסכל).
בכל מקרה, אם וכאשר תצוץ מפלגה ישירה שיש לה גרעין קשה גדול מספיק, או להבדיל יצוץ מישהו שיכול לאחד את מאמצעי הכלל, ואתה תדע על זה לפני – אנא עדכן אותי מיד!
שלו לידידי אורי אמיתי
הייתי ממליץ לכל הפורום להכנס לאתר הזמני של מפלגת האינטרנט
"הישירה" ולהתרשם
האתר: http://www.iwp.co.il/yeshira
אורי, נשמע רעיון פנטסטי תרתי משמע – אבל כמו שאמרת, יש חשיבות לתבוסה מפוארת.
מה שכן, אני תוהה האם מידה מסויימת של עריצות השלטון היא לא למצער הכרחית.
לעיתים תנודות מצב הרוח של הציבור, יכולות למנוע ממדיניות ארוכת טווח (שיש לה שלבי ביניים כואבים וקשים), מלהתקיים. וכך ליצור זיגזג פסיכי שקשה להתנהל בתוכו.
דמוקרטיה ישירה מדיי היא קקופוניה של קולות, כיוונים ואגקנדות ויש לשים לכך לב. מה גם שבדרך כלל רק לקיצוניים יש כוח לנסות ולהשפיע לעיתים תכופות.
אני חוזר בי, ההצעה שהבאת נראית לי בעצם מספיק מאוזנת ומאזנת בין הצורך ביציבות ובין הצורך בבלמים מול ח"כים שסרחו. לפחות כניסוי מדובר בניסוי רצוי לטעמי. מי ייתן…
יש כמה שלבים שעלינו לעבור, לפני שהעניין יכרום עור וגידים. ראשית נכון הוא העניין שיש מעט מאד אנשים שכיום פעילים בנושא הדמוקרטיה הישירה. אני יכול למנות את הלל, את אורי אמיתי, את עוז ואותי (יסלחו לי כל אלו שעוד לא יצא לי להכיר). כפי שאורי אמר, אנו צריכים לייצר איזו מסה קריטית של דיון לפני שנצליח לצבור תאוצה כל שהיא. הרעיון הוא לשתף פעולה בין בלוגים ואתרי וויקי (רעיון שאורי הציע). להערכתי עלינו להשתמש במדיה החדשה העומדת בפנינו כדי להניע את התהליך – פלטפורמת וויקי (שעוז כותב בה), יכולה להיות יעילה בעיצוב תקנון המפלגה. דיון צריך להתבצע בין בלוגים ועל גבי הפורום שנמצא ב"כולנו נחליט". אני מציע שאת כל הדברים הללו נרכז לאתר אחד אחד. אני מציע שלפחות לגרעין המקים תהיה אפשרות לתקשורת ישירה בינם לבין עצמם. כדי לעשות זאת, אני מציע שכול מי שמעוניין להצטרף לגרעין הקמה ישלח דואר למי שירכז את הפעילות (אני יכול לרכז, אך זה דורש הסכמה של כולם)
אני אישית אינני מאמין שניתן יהיה בעתיד הנראה לעין להקים מפלגה, אני מעדיף להתנסות ברעיון בקבוצות קטנות כמו שכונה/ישוב/עיר ורק בסוף להגיע לרמה הארצית, לאחר שהתנסינו בבעיות של הדמוקרטיה הישירה. אך אני מוכן להצטרף להלל ולסיע לו להקים את מפלגתו, ולסייע בידי אורי לעצב את המצע והתקנון.
בהצלחה
פינגבאק: מבט פילוסופי » ארכיון בלוג » הדרך היחידה להתחיל בדמוקרטיה ישירה היא בקטן
במקביל להחלפת הדעות הברוכה והפורה יש לנקוט גם בצעדים מעשיים. לדעתי רעיון המפלגה הישירה אינו בוסרי מידי שכן בבוא הזמן נשתמש ביחסי ציבור אגרסיבים כמו שאר המפלגות. אני יכול להבטיח לכם שכל בוחר במדינת ישראל ידע מהם עקרונות הדמוקרטיה הישירה, ועל דרכי פעולת המפלגה הישירה.
ח"ח
http://www.Manhigim.com