ecce homo
באמש זה נחת אצלי מאמרו של ד"ר אריה קיזל – רפורמת "אופק חדש": היכן הדיאלוג? ד"ר קיזל מעלה מגוון נקודות חשובות, כגון השיפור המשמעותי (לא מספיק!) במצבן הכלכלי של מורות צעירות; השינוי הדרוש בבחינות הבגרות; והצורך בפריסת הלימודים הפרטניים לכלל הציבור. בטור זה ברצוני להתייחס לשאלה העומדת בכותרת המאמר, שאלת הדיאלוג.
ראשית פתרון בהגדרה תחילה. לדיאלוג, מעצם הגדרתו המילולית, שני צדדים. במובן הפשוט של החלוקה, יש הבדלה בסיסית בין צוות ההוראה לבין ציבור התלמידות/ים. כל חלוקה אחרת לשניים דוקא היא חסרת הגיון. עם זאת, בהנתן התנאים של מערכת החינוך, נראה לי נכון יותר לחשוב במונחים של קהילה. ובקהילה יש כמובן הרבה דיאלוגים, אבל גם אסיפות נרחבות יותר. כל אלה דורשות מחשבה משלהן, ומתפקידנו להגדירן.
רפורמת "אופק חדש" עוסקת בבתי-הספר היסודיים. אני נמצא בקצה השני של המערכת. ובכל זאת, המשׂימה של העוסקות/ים בהשׂכלה הגבוהה זהה – להגדיר מחדש את מערכת היחסים בכתה, כדי להגיע להישׂגים הגבוהים ביותר בהכשרה למחקר ובידע כללי. למזלנו, יש לנו הכלי המושלם לכך. וויקי.
במהלך לימודי באונ' ת"א הייתי חלק מניסוי חינוכי מעניין, שלצערי לא צלח: השלב הכלל-פקולטתי. (במשך שנה בחרנו קורסים במספר גדול של חוגים, ורק בשנה שניה נרשמנו בחוג או שניים). במסגרת זו היה גם הקורס לשימושי מחשב במדעי-הרוח. שם פגשתי לראשונה את ה-hypertext : רעיון הקריאה לרוחב. הכלי דאז היה מסורבל מאד, ולא שווה את הטרחה. לפתח אותו לא ניתנו לנו הכלים. הרעיון נגנז.
אבל עכשיו נולד מחדש. אם נלמד דבר אחד מויקיפדיא, הרי הוא שמדובר בכלי לארגון ידע מילולי שכמותו עוד לא ידענו. בתוך עשׂור של עבודה קשה, רובה המכריע בהתנדבות, יצרו אזרחי/ות העולם את האנציקלופדיא השימושית ביותר שייצר המין האנושי עד כה. בגרסתה האנגלית מהווה ויקיפדיא שער כמעט לכל תחום עבור ציבור רחב, המגיע עד לרמות הגבוהות של המחקר האקדמי. כיצד ניתן לרתום כלי כזה לשימוש בכיתה?
שאלה מסקרנת, תודו. אני עוד לא יודע, אבל מתכוון לברר היטב, כבר בשנת הלימודים הקרובה. ניסוי בבני-אדם, ובעצמי גם.
סמסטר א: מונותאיזם.
סמסטר ב: מנה גדושה של מתוס והיסטוריא.
וכיון שבניסוי בבנות/י-אנוש עסקינן, אין מנוס גם מאמנת הלנסינגפורס, אוסלורפינף, עזרא ונחמיה או מרן קישהונט:
— הלסינגפורס.
— הלסינגפורס. — חזר הנהג על הכתובת וכבר התניע את המנוע וכבר היינו בדרך למחוז חפצי. נשענתי אחורה באופן חופשי לגמרי ונשמתי לרווחה. באמת מרגיז – נמלכתי במעי – שאדם אינטקלטואלי מובהק כמוני, שעדיין זוכר את כל שאלות בחינות הבגרות, כגון, שנגיד, בירת טראנסילוואניא נקראה בפי הכובשים הרומאים "סארמיסגטהושאבה", אדם כזה, מוח כמעט אלקטרוני, יהיה עשׂוי לשכוח שם כל כך פשוט כמו… כמו… כמו…
— סליחה – פנה אחורה הנהג – איך קוראים לרחוב שלך?
דרך אחת שלקחתי בה חלק בשנתיים האחרונות:
http://tinyurl.com/2ydcyo
אשמח לסייע.
קפיטן –
נשמעת מעניינת מאד הדרך שעשׂית בבר-אילן, ומשׂמח גם לראות שאני לא לבד בארץ בנסיון לחבר אקדמיא וויקי.
אחרי מחשבה מרובה, החלטתי לעבוד בסביבה סגורה ומוגדרת, ולא במסגרת ויקיפדיא העברית. באופן זה אוכל לפקח מקרוב על כיוון המחקר, כמו גם על אופיו של השׂיח המחקרי (ה"דיאלוג" המדובר). כמובן, לכשתהיינה תוצאות שאפשר לשחרר החוצה – נשחרר בשׂמחה.
נראה לי שיהיה מקום להצטרפות של גורמים מבחוץ למאמץ המחקרי והארגוני. נראה לי גם שרוב העזרה תידרש בצד הטכני דווקא. אם תרצה ותוכל להשתלב באופן כלשהו – ברוך הבא! (האם עסקת פעם במחקר בנושׂאיים שציינתי בטור?)
נרים כוס, קפיטן
של ברכה, קפיטן
לחיי הספינות שבדרך ~
רצית לדעת איך הגעתי לתכנים – קצה החוט היה כאן, כשלא מצאתי את האתר דרך גוגל, שאלתי את http://video.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=29&Itemid=32
נסיך –
תודה על התשובה (לדוא"ל של מוטי?)
בקישור שנתת הויקי שלי אינו מופיע. האם פנית אליהם ב"צור קשר"?
מעניינת אותי זרימת הידע: הכיוון, המהירות, הנתיבים. זה תחום חדש לגמרי עבורי, וצריך ללמוד מאפס איך הוא עובד.
לא הייתי צריך להתאמץ יותר מדי, מאחר ואני משוטט באוניב' (אולי פעם אפילו אצא מהמערכת עם תואר), התקשרתי לאחד הטלפונים הרשומים בדף, ומשם הפנו אותי לטלפון אחר, והם מסרו לי את הכתובת.
זרימת הידע:
מקור ראשון היה המאמר. עשיתי קישור קל עם ידע קודם, פניתי בטכנולוגיה מיושנת (טלפון) למקור מידע אנושי, וישבתי לקרוא מידע טקסטואלי.
ובינתיים החלה שם עריכה יסודית יותר, והתוספת צומצמה.
בצדק, לדעתי, אם כי אני עדיין סבור שיש מקום לשאלה "איפה אלהים" באבות א א, ולמחקר בנסיון להגיע לתשובות.