שירות לאומי

צודק הרמטכ"ל. יש צורך לחלק את הנטל בין כולם, ומי שלא יכול להתגייס, יעשה שירות לאומי. מדוע לא? 

ובכל זאת, עשוי להקשות הרמטכ"ל, יש מקום לשאלה נוספת: מדוע לא לפתוח אפשרות זו בפני כלל האוכלוסיא?

מן המפורסמות היא שמרבית החיילים והחיילות המשרתים בצה"ל מיותרים, למעשה. רבות ורבים עוסקות אך ורק בעבודות משרד, שהקשר בינן לבין בטחון המדינה מקרי בלבד. רבים אחרים עוסקים בקיום הגשמי של אותו גוף משרדי מנופח – טבחים, עובדי תחזוקה, מרפאות וכו'.  אם להאמין לדברי רא"ל חלוץ, לצה"ל יש די כח-אדם להקים בנגב עיר של ממש!

 

 

האם ניתן להפיק תועלת רבה יותר מזמן, עבודה ורצון טוב של אלפים ורבבות המבקשות/ים בלב שלם לשרת את המדינה?

נקח את תחום החנוך כדוגמא.  תארו לעצמכם שבכל שנה יצטרפו למערכת החנוך צעירות וצעירים, שיבחרו לשרת את המדינה בחנוך דור העתיד. אלו יופנו לאזורים החלשים של המדינה, שהרי ידוע שהשכלה היא התרופה הטובה ביותר לעוני. חלק מהמשרתות/ים יוכל אף לעשות זאת במסגרת של "עתודה אקדמית". כך יגיעו לשטח כשהם בוגרים ומשכילים יותר. אפילו ירכשו מקצוע.

נתן לחשוב, כמובן, על תחומים נוספים רבים שיכולים להרויח משירות לאומי אזרחי: 

מערכת הבריאות יכולה לקלוט מתנדבים במגון רחב של תפקידים, החל בסניטר וכלה ברופאה.

"סיירת ירוקה" תשוטט בשבילי הארץ, ותפעל נגד מזהמים – אזרחיים ותעשיתיים כאחד. על הדרך יוכלו לשפץ את שבילי המטיילים ולהיטיב את הסימון.

סימון חוצה ישראל

מתנדבים יוכלו לשרת בבתי-אבות, במתן סעד ותמיכה. אמנים ובדרנים צעירים יוכלו לתייר ברחבי הארץ ולהנעים את זמנם של אלו שהקדישו את חייהן/ם לבנין המדינה. לבטח, כל זה טוב יותר מביטול הזמן ההמוני הנוהג בצה"ל כיום.

A cup of coffee. (תמונה: ויקיפדיא, coffee).

לסיום, שירות לאומי אזרחי יוכל גם לפתוח אפיקים חדשים עבור שני מגזרים החיים בשולי המדינה:  החרדים והערבים. במסגרת שירות לאומי אזרחי יוכלו לרכש להם בזכות את אותו שויון זכויות אזרחי ומדיני גמור המובטח במגילת העצמאות ובתורת ישראל (שמ' יב מט).

12 תגובות על הפוסט “שירות לאומי

  1. אוי, העיר הזאת בנגב מאיימת על הפרנסה שלי, אבל מלבד זה – מפיך לאוזנו של רה"מ..

  2. מפיך *אתה* לאזנו של ראש הממשלה.

    הדרך היחידה להביא את הדברים לידיעת השלטונות היא לחזור עליהם שוב ושוב, בכל הזדמנות אפשרית – באינטערנעט, במכתבים למערכת, באימעיילים לחברי-כנסת, בשיחות רעים.

    כך עושים לבבות למהפכה: גל אחרי גל, בעקשנות ללא תכלית ובסבלנות אין-קץ. עד שיהיה המחנה גדול מספיק, ואז לא תיותר להם ברירה. יהיו חייבים להקשיב לנו.

  3. ראשית, במצב כזה אספקת בשר התותחים תרד פלאים, ואז תהיה לבעלי השררה בעיה אמיתית.

    שנית, כיצד תוכל להבטיח את האיזון בשיבוץ? כיצד תוכל להבטיח שיגיע די כוח אדם לעבודות הפחות נוצצות ולא יווצר עודף של בדרנים ומוצ'ילרים?

    שלישית, מניין יגיעו המשאבים למימון אותו "שירות לאומי אזרחי"? האם אתה מציע, שומו שמיים, לקצץ ב_תקציב הביטחון_ המקודש?

  4. (א+ג) עלית עלי!

    (ב) אינני יכול להבטיח דבר. מן הסתם, מעבר לשיטה המוצעת יתרחש בשלבים, והאיזון יווצר תוך כדי ניסוי וטעיה. וגם אז לא הכל יהיה מושלם, ויהיו טענות ומענות. ובכל זאת נראה לי שהפסדנו יצא בשׂכרנו.

  5. ועל זה נאמר: "אני אאמין בכך כשאראה זאת". כרגע, דומני שההצעה שלך תישאר בבחינת "צריך עיון" למשך זמן רב, על אף מעלותיה, ולו רק משום שקיים יחס הפוך בין מורכבות הארגון לבין מוכנותו לשינויים מרחיקי לכת — וזאת מבלי להזכיר את המהפיכה רבתי שתיאלץ להתקיים בציבור החרדי ובציבור הערבי.

  6. "עם הנצח"? אתה בטוח? אותו מבנה ערטליאי המכונה "עם ישראל", עבר תהפוכות אין ספור במשך השנים – האם, חרף זאת, עדיין ניתן לכנות אותו בכינוי זה?

  7. הכל עניין של פרופורציות. אנחנו כבר כאן כ-3,400 שנה (אני סופר מאז יציאת מצרים, פחות או יותר).
    בזמן גיאולוגי מדובר בגיהוק, אבל בזמן היסטורי זהו נצח נצחים.

  8. לא הבנתי…אז מי בעצם יכול להתגייס לשירות הלאומי?
    האם לבנות חילוניות שרוצות לשרת בשירות לאומי במקום להתגייס לצבא,זה אפשרי ?

  9. ב"ה זה יהיה אפשרי. למה לא?

    למשל גיסתי, חילונית למהדרין, שירתה שנה כמתנדבת שירות לאומי במגן דוד אדום. להערכתה, אפילו הצילה חיים פעם או פעמיים. ללא ספק תרומה חשובה יותר – לכל הצדדים – מאשר שנתיים (או שלוש) של פקידות אפרורית.

  10. הרמטכ"ל צריך לקחת את חיל היבשה שלו ולהפוך אותו לכח שמסוגל לנצח במלחמה. מכיוון שהוא לא עושה את זה, הוא עוסק בשטויות כמו עתיד שירות החובה.

  11. אותו הרמטכ"ל כבר איננו בתפקידו, וטוב שכך. יש לקוות שמחליפו עושׂה עבודה טובה יותר בהכנת הצבא למלחמה הבאה.

    עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכמחצית האזרחים בגילאים המתאימים אינם/ן משרתים/ות בצה"ל. עובדה זו יוצרת אי-שיוויון משווע בין קבוצות שונות באוכלוסיא, ובהרבה דרכים. את המצב הזה צריך לשנות מן היסוד.

    (ואגב, גם אני בעד חוקה לישׂראל, אבל רק אחרי דיון ארוך ביותר, אולי דור שלם, על מה יהיה כתוב בחוקה הזו. על פרופ' רייכמן וחבריו איני סומך ולו במעט).

סגור לתגובות.