ברשת מתפתח לו בימים האחרונים דו-קרב מעניין בלימוד זכות. כתב דה-קאנטרי לשעבר וממייסדי חדו"ש בהווה, שחר אילן, כתב בבלוגו ח"י דברים טובים על חרדים. מאידך יצא יעקב ריבלין, בלוגר בקפה ועוסק בתקשורת ובמחשבים, והשיב בהשראת העלים הירוקים (בסוכה, בסוכה) ח"י דברים טובים על חילוניים.

ברור לגמרי שהשניים לא רק משבחים את הקהילה שמנגד אלא גם – אולי בעיקר – מוצאים פגם בזו שלהם. אבל המסר ברור ומעניין: גם ביריבויות מרות אפשר ללמד זכות על היריב. אמר ר' נחמן מברסלב שיש לדעת ללמד זכות אפילו על רשע גמור, שכן יש כך אולי סיכוי להשיבו בתשובה. ואפשר להוסיף – יש ללמד זכות על היריב, שכן כך יש אולי סיכוי לתשובה עצמית. ואם לא תשובה, לפחות אפשר לשאול כמה שאלות טובות.

והנה הדברים…

ח"י דברים טובים על חרדים

שחר אילן

* החינוך אצלם בראש סדר העדיפויות גם במעשים ותקציבים, לא רק בדיבורים.
* החופשות מהלימודים שלהם הרבה יותר קצרות.
* הם יודעים להתארגן, לעמוד על הזכויות שלהם ולהחרים את מי שפוגע בהם.
* הם מצביעים בעד מי שבאמת מייצג אותם.
* בראש הפירמידה החברתית שלהם נמצאים אנשים לומדים, לא העשירים, לא הפוליטיקאים ואפילו לא סלבריטאים.
* כשהבכירים שלהם נופלים, הם עומדים מאחוריהם ולא זורקים אותם לכלבים.
* הם לא חוזרים בתשובה (טוב, לא התאפקתי).
* הם מעדיפים תקשורת לא צהובה (והעיתון הנפוץ ביותר הוא גם הסולידי ביותר).
* הם קוראים. ממש.
* הם לא קוראים אחד לשני "אחי".
* הם לא צופים בהשרדות.
* הם נותנים לצדקה (גם כאשר אין להם).
* הם הקימו את יד שרה, פטנט עולמי שחוסך מאות מיליונים למדינה והארגונים שהעתיקו אותו בכל רחבי העולם חוסכים מיליארדים.
* הם מחנכים להתחשבות בזולת ולכיבוד המבוגר, משוחררים מפולחן הצעירים (ולילד אצם יש גם חובות ולא רק זכויות)
* יש אצלם מעט יחסית עבריינות אלימה.
* הם חיים בקהילות וזה אומר שהחיים הרבה פחות בודדים ויש יותר עזרה.
* הם יודעים שאושר זה לא הכל בחיים
* הם לא נגועים במחלה הקשה ביותר של התרבות הישראלית – הפחד לצאת פראייר.

ח"י דברים טובים אצל חילונים

יעקב ריבלין

1) מכבדים את חופש הפרט ולא נכנסים אחד לתוך החיים של השני
2) לא מפיצים פאשקווילים אנונימיים ברחובות
3) השחיתות אצלם מיוחסת ישר לאנשי הצמרת ולא מסתתרת אחרי מקורבים
4) כשבכיר בקרבם הולך לכלא הוא אורז חפצים בשקט ולא מאשים את מערכת המשפט בגזענות
5) מחלצים בני ישיבות אבודים בוואדיות ובגאיות כל בין הזמנים.
6) חוץ מחוגי השלטון המסדרים לילדיהם שירות קל ונוח בדובר צה"ל או בבמחנה, היתר קורעים את עצמם שלוש שנים בקסרקטינים ומחרפים נפשם למות במערכות ישראל
7) רובם מכבדים דתיים וחרדים הרבה יותר ממה שאלה מכבדים אותם
8 ) העיתונות אצלם חופשית ולא חוששת מועדות הלם וחרמות
9) מוכנים לתת פתחון פה לדוברים חרדים למרות שאותם דוברים לא יתנו להם דריסת רגל במחוזותיהם
10) הולכים אחת לכמה שנים לקלפי כדי לבחור את מי שהם באמת רוצים
11) הזוגות הצעירים קונים לעצמם דירות ולא נופלים לנטל בלתי אפשרי על ההורים
12) חפים מכל סממני גזענות ושנאה בין עדתית. אשכנזים וספרדים מתחתנים זה עם זה ואין כמובן הפרדה בבתי הספר.
13) לא נאבקים בשם התורה על ענייני חולין גמורים
14) הולכים במדרכות ולא באמצע הכביש
15) אין להם עיתון יומי מיוחד לכל קבוצה של עשרת אלפים משפחות
16) מקפידים לא לבוא לחתונה או לשמחה בלי להשאיר מתנה לפחות בשווי המנה
17) יש להם רק ארגון הצלה( מד"א) אחד.
18) לפעמים מרשים לעצמם לכתוב דברים טובים על חרדים.