[התפרסם לראשונה באתר החדשות הדמוקרטי "שקוף"]

- מה ענין שמיטה?
- פשוט מאד. אחת לשבע שנים, במוצאי כ"ט אלול, נשמטים כל החובות, ממשיכת-יתר ועד משכנתא.
- נשמטים?
- כן. בטלים ומבוטלים, נעלמים מן העולם. כל חוב שעברה עליו שמיטה, אין הכרח עוד להחזירו.
- מוזר מאד. מאיפה הבאת רעיון כזה?
- מהתורה. פרשת ראה; ספר דברים, פרק ט"ו, בתחילת הפרק ממש.

681125 d7a8d790d7942 פרשת השבוע: ראה שאלות ותשובות על שמיטת החובות
איור: דניאל מורגנשטרן

- רגע, מדובר בהמון כסף.
- נכון. אומרים ששבעה מכל עשׂרה משקי-בית בישׂראל שקועים בחובות. זה המון, המון כסף.
- ומי יכסה את ההפסדים של הבנקים?
- קודם כל, הבנקים עצמם.
- למה הבנקים?
- לפני שנות דור (תשמ"ד/1983) גרמו תאוות הבצע ומוסר הירוד של מנהלי הבנקים לפשיטת רגל כוללת. במה שזכור "משבר מניות הבנקים" הפסידו רבבות אזרחים את חסכונותיהם. בסופו של דבר נאלצה המדינה לפדות את חובות הבנקים ולהציל אותם מקריסה מוחלטת. ובכספו של מי? של משלמ/ת המסים. כלומר – הציבור הפסיד פעמיים: פעם אחת את חסכונותיו, פעם שניה את כספי המסים שלו.
- אבל זה היה מזמן, ובינתיים הבנקים נמכרו לאנשים פרטיים. מה האחריות שלהם?
- ראשית, הבנקים מעולם לא נתנו דין וחשבון על ההונאה שנקטו בזמן משבר המניות. מי שקנה את הבנקים קנה גם את המחוייבות המוסרית. מעבר לכך, גם היום נוקטים הבנקים מדיניות בלתי-מוסרית, על גבול הגזל ממש.
- מה זאת אומרת?
- על הרפורמה בעמלות שמעת?  
- כן, באמת העמלות עלו. עד לא מזמן שילמתי 1.21 ש"ח על משיכת מזומנים, ולאחרונה העמלה עלתה ל-1.65.
- וזה במסגרת רפורמה שמטרתה לכאורה להיטיב אתך.
- אבל איך נתנו לזה לקרות, למען השם?
- פשוט מאד: לבנקים אין תחרות. מספר מצומצם של בעלים ממנים לעצמם "מפקח על הבנקים" כלבבם, ולנו לא נותר אלא להשלים ולשלם. ובכלל, אתה יודע שאפילו לקחת ריבית אסור להם לפי דין תורה?
- באמת?
- כן. הלכה למשה מסיני: שמות כב כד, ויקרא כה לו.
- רק שניה, אז אתה מציע כלכלה שאסור לגבות בה ריבית, וכל החובות נשמטים כל שבע שנים?
- לא אני מציע, התורה מציעה.  
- אבל איך אפשר לנהל כך משק מודרני?
- די בקלות. כל מה שצריך הוא לפתוח את שוק הבנקאות בפני בנקים זרים.
- במה זה יעזור?
- מול אומות העולם אין עניין של שמיטה, וגם אין איסור על ריבית. שמיטה ואיסור נשך תקפים רק בעסקים בתוך עם ישׂראל. עִם הגויים – עסקים כרגיל. מי שרוצה לקחת הלואה בריבית, יקח. מי שרוצה לשקוע במשיכת-יתר, ישקע. הפנקס פתוח והיד רושמת, וכל הרוצה ללוות יבוא וילוה.
- אז למה לנו כל הענין הזה?
- קודם כל, כדי לקדם תחרות. הבנקים המקומיים לא יוכלו להמשיך במדיניות העושק שלהם, כיון שתהיה להם תחרות אמיתית. תחרות אמיתית משרתת את הצרכנים, כלומר אותנו, הציבור הרחב.
- מסכים. אבל למה לא להכניס בנקים זרים וזהו? בשביל מה צריך שמיטה, אם בכל מקרה חלק משוק ההון יתנהל מול הזרים, בלי קשר לחוקי התורה?
- קודם כל, בשביל השמיטה הראשונה.
- מה כל כך חשוב בשמיטה הראשונה?
- המשמעות הכלכלית. בכל פעם שמחליטים לגבות פחות מסים מן העשירים, מספרים לנו איך הכסף יחלחל למטה לכל הכלכלה, וימריץ אותה לפעילות מוגברת, שממנה נרויח כולנו. אם זה נכון לגבי העשירים – למה לא לגבי כלל הציבור? כשכלל הציבור ישתחרר באחת מחובותיו, יוכל להפנות יותר משאבים להשקעות, לעסקים, לצריכה ולבילויים. המשק כולו יתעורר, וכולם ירויחו.
- אמרת "קודם כל"; מה עוד?
- הערך הסמלי. אם יתאפשר למחוק את חובותיהן של ישׂראל באיבחה אחת – בזכות התורה! – אין ספק שיחול שינוי תודעתי מעמיק, שיגיע עד לשורשי החברה העמוקים ביותר.
- למה אתה מתכוון?
- אמור לי אתה: מה הדבר המפחיד ביותר את האדם הישׂראלי?
-  ברור, לצאת פראייר.
- לצאת פראייר. הישׂראלי יעשׂה מאמצים כבירים, ישקיע כספים, יבזבז זמן, אפילו יסכן את בריאותו וחייו – בקיצור, יהיה הכי פראייר שאפשר בכלל להעלות על הדעת – העיקר לא לצאת פראייר.
- וכיצד תשנה השמיטה את כל זה?
- היא תוכיח לאזרחים שלמדינה באמת אכפת מהם. בסופו של דבר, לא רק הבנקים ישׂאו בעול הכלכלי. גם המדינה תתן את חלקה. ועוד יותר מזה, היא תקים בנקים ציבוריים, שילוו לציבור לפי דין תורה, עם שמיטה וללא ריבית.
- לשם מה?
- מבחינה כלכלית, כדי להפוך אזרחים נחשלים ליצרנים ומועילים לחברה. קל מאד לשקוע בחובות; קשה לצאת מהם. המדינה תעניק חיים חדשים לכל מי שהסתבך בעבר, ועכשיו לא מסוגל למצוא פתרון. היא תעזור גם למי שרוצה לפתוח עסק, ורוצה לגייס הון בסיסי.
- ובמה זה שונה מהבנקים היום?
- מעבר לריבית ולשמיטה, הלואה מבנק מסחרי אינה מותנית בכלום. מבחינת הפקיד בבנק, קח את הכסף ושׂרוף אותו. ככל שתשׂרוף מהר יותר, כן ייטב לבנק – אתה תשאר בלא כלום, ותבוא לקחת הלואה נוספת. בנק תורני, לעומת זאת, לא ילווה לך אגורה, בטרם תסביר בדיוק לשם מה אתה זקוק לכסף, כיצד תחזיר אותו, ומתי.
- ואם בכל מקרה לא אצליח להחזיר את ההלואה עד מועד השמיטה?
- באופן עקרוני, אתה פטור. אבל חשוב לזכור ולהזכיר: דעת חכמים נוחה ממי שיחזיר את הכסף גם אחרי שנת השמיטה. זה כתוב במפורש במשנה, בסוף מסכת שביעית.
- אבל מי שמחזיר יוצא די פראייר, לא?
- נהפוך הוא!  מי שמחזיר חוב אחרי השמיטה רוכש לעצמו שם טוב, כמי שאפשר לסמוך עליו. על סמך שמו הטוב יוכל להשׂיג הלואות ערב שמיטה גם להבא. מי ש"יעקוץ" את המלווה, "ירוויח" שם רע, ואף אחד לא ירצה להלוות לו יותר כלום.
- נו מילא, אז מה אכפת לו?
- אולי לא אכפת. לפחות לא ברגע הראשון. אבל ככל שחייו ימשיכו, יתחיל לשאול את עצמו שאלות. יום אחד, אולי אחרי שינצל מאיזה אסון או רעה חו"ח, יתקפו אותו הרהורי תשובה, ואז יכפר על מעשׂיו עשׂרת מונים ומאה שערים.
- ואתה מאמין שכל זה יכול לקרות ממש?
- כן, אבל רק אם תעזור לי.
- מה אני כבר יכול לעשׂות?
- להגיב, להאיר ולהעיר, ולגלגל את הדיון הלאה.