שכפרו בעיקר
הפער העדתי, יהודית ודמוקרטית?!, כללי, שבעים פנים 18 ביוני, 2010הסופר הפרואני מריו ורגס-יוסה אמר או-אז ב-2005 שהכיבוש הישׂראלי בשטחים הולך ומגיע לשלב הגרוטסקי. בין ענת קם והליצן פראדו לבין נעם חומסקי והמשט לעזה, דומה שהיטיב לחזות את הנולד. אבל לא אלמן ישׂראל סבא. אם חושב לו הגוי הזה שהכיבוש נותן לו מונופול על הגרוטסקא, הרי קמים 100,000 חרדים ונותנים לו תחרות שלא היתה מביישת כהנים בני-טובים בגֻמנסיון של ירושלם. הפגנה נגד שלטון החוק והמדינה בשם הזכות לגזענות.
אז נעים לגלות את דברי הציונית הדתית שהטילה כפפה בפני רבניה, וחובה להזכיר את הרב הנכבד שהעז לקרוא לגזענות בעמנואל בשמה הראוי: חילול שם שמים.
אבל יותר מכל צריך לענות לעזות הפנים החרדית בתשובה ציונית הולמת, ברוח כל ישׂראל ערבים/ות זה לזו. אם מעדיף הציבור החרדי את הפילוג והחלוקה בין אשכנזים לספרדים – עניין גלותי שעבר זמנו זה מכבר – על פני שותפות הגורל היהודית לדורותיה, וביחוד כאן בציון, אין מנוס מטיפול שורש בבעיא. הגיע הזמן לחשׂוף את הבלוף. הגיע הזמן שמדינת ישׂראל תשׂים קץ למונופול החרדי על הנישׂואין. הגיע הזמן לנישׂואין אזרחיים עכשיו!
אחרי זה, יתמוטט שאר מגדל הקלפים מעצמו.
יוני 18th, 2010 ב 2:25
אכן נישואין אזרחיים. (ובעניין הזה אני רוצה להדגיש כי פה היכולת של כל אחת ואחד מאיתנו לעשות זאת בעצמו מבלי לחכות לעד לשינוי החוק במדינה הוא פשוט מאד…) אבל אני אוסיף כי למרות התעקשותך להפריד בין סוגיה זו לסוגית הכיבוש, הרי מי שנוהג משטר הפרדה ואפליה בין עם לעם, יגיע מהר מאד להפרדה בתוך עמו, בתוך שבטו, בתוך משפחתו. לא מקרה הוא שהסיפור הזה פרץ בעמנואל. החרדים האלה אינם רק חרדים. הם חרדים מתנחלים ושני חלקי ההוויה הזו תלויים זה בזה ואנו תלויים יחד עמם.
יוני 18th, 2010 ב 8:32
איילת -
א) הבעיא בעצם היא גירושין אזרחיים, כיון שנישׂואין תחת מרות הרבנות, כפי שציינת, יש גם היום. אבל לדבר על נישׂואין הרבה יותר נעים.
ב) בעיית האפליה נגד בנות ספרדיות בעולם החינוך החרדי קיימת לא רק בעמנואל, אלא גם בישובים שרק קיצוני/ות השׂמאל הרדיקלי יחשיבו כ"התנחלויות" (נגיד, בני-ברק). היא היתה קיימת, כמובן, גם לפני הכיבוש. וגם אם יהיה במוצ"ש הקרוב היסח דעת ניסי, ונצא מכל השטחים, העניין הזה ממש לא יפתר מעצמו.
ג) אם כבר משטר הפרדה בין עם לעם – הבעיא כאן אינה הכיבוש, אלא חוקי המדינה, שאם הבנתי אותם נכון, בעצם אינם מאפשרים נישׂואין בין-דתיים. גם עניין זה קיים בלי קשר לכיבוש.
ד) את זוכרת ודאי שדוקא הציבור הנ"ל מגדיר עצמו כלא-ציוני, רואה במדינת ישׂראל טעות היסטורית, ומייחל להקמת מדינת הלכה על חורבותיה (ליתר דיוק, על תשתיותיה). מאד בדומה לחמאס.
יוני 18th, 2010 ב 11:09
בהחלט, מילים כדורבנות (או כרפתות). סוף שבוע נעים
יוני 18th, 2010 ב 11:34
עיקרי הדת הנאוריסטית:
כאשר נוצר העולם מטיפה סרוחה נכנסה בה אנרגיה שלילית, אשר עד היום איננה ניתנת להפרדה מגרעין החיים. האנרגיה הזו תופסת צורה מזמן לזמן ובעצם אשמה בכל תחלואי העולם. כיום האנרגיה השלילית מכונה "הכיבוש" – הרי ידוע שאין כל סיבה ל"כיבוש" והרי ידוע שחסידי הארגיה השלילית הם אלו שמטפחים אותה. לכן, יש לסגוד ל"שלום", האל הנאוריסטי הגדול, כדי שזה יצילנו מידם. כל הפורענות שבאה על הדת הנאוריסטית (טרור כלכלי ותרבותי, חרמות ואף אנטישמיות) מקורה ב"כיבוש" ובכך שאין סוגדים מספיק ל"שלום". עורו נאוריסטים עורו! כי מחללים את שם ה"שלום" ויש אף שכופרים בו וטוענים שאינו קיים!
כאות לעוולת "הכיבוש" הנצחית (אשר היה קיים גם לפני 67, הרי כיצד ניתן להסביר את הפורענות לפני 67?)נוטים הנאוריסטים להלקות את עצמם, וכל המלקה עצמו יותר, הרי זה משובח. האמונה הרווחת כי ההלקאה העצמית וההתרפסות הינם גורמים אשר מטהרים את הנאוריסט מחטא ה"כיבוש" ובכך פוחתת הפורענות נגדו (ואף לעיתים גם יכול הנ"ל לקבל מימון להלקאה זו), לכן חובתו היא להלקות עצמו על כל במה ציבורית ולנסות להזכיר לכופרים ששכחו כי כל תחלואי העולם מקורם ב"כיבוש", ואם הם לא רוצים להקשיב אז מבחינת הדת הנאוריסטית הם הופכים ל"פאשיסט", שהינו כינוי לכופר בכיר במערכת הדת הנאוריסטית. לפי עקרונות הדת, דמו של ה"פשיסט" מותר, הופך הוא למוקצה בציבור זה ואין לתת לו פתחון פה בשום במה, שמה ילדיהם הקטים ישמעו את דברי הבלע שיוצאים מפיו. בנוסף, קיים פולחן בדת זו שהינו "פולחן הזרים", בהתאם לפולחן זה כל אדם שמוצאו דומה לזה של הנאוריסט, אך אינו מסכים עם עיקרי הדת, דינו כדין "פאסישט", אך להבדיל, כל אדם שמוצאו שונה משל הנאוריסט (גם אם הנ"ל כופר בכל עיקרי הדת – ואף מחלל שם "שלום" ברבים!) דינו כדין "זר קדוש" ויש לתת לו כל שיבקש גם אם במחיר של בפגיעה בדת. הדת הנאוריסטית הינה דת מאוד מצומצמת אך בעלת כוח רב ואמונה חזקה מאוד בצדקתה. כל ניסיון לגרום לנאוריסטים לפעול, להבנתם, בניגוד לסגידה לאל ה"שלום", או לחילופין לפעול לשם ה"כיבוש", תוביל בהכרח לפעילות נגדית אגרסיבית, סירוב לפעול לפי החוק ואף התנגדות אלימה (שמכונה בפיהם – "להילחם על השלום" או "התנגדות פסיבית"). על כן, באזור מגוריהם קיים ניסיון ליצור סטטוס קוו כדי לשמר את המצב הנוכחי לשם מניעת מצבים שכאלו. בשנים האחרונות החל הסטטוס קוו להתערער וכולם חרדים מהעתיד לבוא.
אפשר להמשיך ככה עוד הרבה, אבל התעייפתי…
יוני 18th, 2010 ב 11:52
אלי -
האם הגבת כאן לאיילת? אם כן, אנא ציין.
(אם לא, מה הקשר למה שכתבתי?)
יוני 18th, 2010 ב 12:13
שילוב של גם לאיילת וגם לך. לאיילת, כחסידת הדת הנאוריסטית, ולך כדוגמא נוספת של קנאות דתית שאולי גם כנגדה יש לצאת(?).
ודרך אגב, זה נכתב בתוך שלוש דקות (וזה עצוב שזה זורם כל כך טוב..), ודי אהבתי את הרעיון הכללי, לכן אולי אני אפתח את זה יותר ואקים אתר לכבוד הדת החדשה.
יוני 18th, 2010 ב 12:22
ושכחתי להזכיר כי אני די מסכים איתך לגבי מה שרשמת. אז די חבל, כי אין וויכוח…
יוני 18th, 2010 ב 14:21
אלי -
אני דוקא יוצא נגד לא פעם. יש בהאשמת הכיבוש בַּכל הרבה נזק, כיון שכך מתקבל הרושם המוטעה שאי-אפשר לטפל בשום בעיא אחרת עד לפתרון הסכסוך העברי-ערבי, כשבעצם אפשר גם אפשר. הכיבוש גורם הרבה נזק, לטעמי, אבל אי-אפשר לתלות בו כל קלקלה שבעולם.
אני גם מסכים שמדובר בסוג של קנאות, אבל זו אינה דתית לטעמי. אלא אם כן תטען ש"שלום" הוא סוג של אלוהות (ואכן יש טענה שזהו אחד משמותיו של רבש"ע).
יוני 18th, 2010 ב 19:07
לטעמי, במקום בו יש סגידה, שם יש דת, או כת. ו"שלום" הוא סוג של אליל בין הרבה אלילים נוספים. על כן, מי שחשב שעבודת אלילים יצאה מהאופנה שיפקח את עיניו. כאיש המונע מהיגיון ושכל ישר, כאשר אני נתקל בנאוריסט ופותח בשיחה/וויכוח, זה לא שונה מלשוחח/להתווכח עם חרדי, לא ניתן להזיז אותם מילימטר מהמשבצת עליה הם יושבים (אפילו בעזרת עובדות מוצקות!) כי כוח אמונתם חזק וגובר. וכמובן, גם אצלם מערכת הדת גוברת על חוקי המדינה.
שחס וחלילה לא ישתמע מדברי כי אני נגד שלום אמת, אך לדעתי שלום הוא מצב חברתי רצוי בין קבוצות חברתיות שונות ככלי לחיים טובים יותר – ויש לו מחיר שמשתנה מרגע לרגע ולדעתי דווקא פעולות הנאוריסטים הן אלו שמעלות את מחירו ואף הופכות אותו לבלתי ניתן להשגה בעתיד הקרוב. מי שרואה את השלום כמטרה עליונה המקדשת את כל האמצעים, ללא כל עוררין, אך בנוסף רוצה לכנות עצמו כאיש היגיון, עליו להבין ולהפנים כי מבחינה מחשבתית, הוא קרוב יותר אל החרדי.
יוני 25th, 2010 ב 2:35
אלי כדי לחזק את דבריך על הכיבוש אני מוסיף מאמר שכתבתי
"הסברה טובה היא הסברה שלא מתגוננת ולא תוקפת אלא משאירה את הצד השני ללא טענתו"
היום נפוצה הגישה המאד ברורה שישראל היא במעמד של כובשת בשטחי הגדה ועזה.
אני ישמח לבדוק את הנושא בדרך חדשה וללא מטענים של שנאה בורות או דעות קדומות.
1. כיבוש הוא השתלטות כוחנית על שטח של מדינה או יישות בעלת הגדרה עצמית ברורה ובעלת גבולות או טריטוריה אתנוגרפית בעלת זיקה ברורה לטריטוריה.
2. ישראל ועזה – ישראל כבשה את עזה ממצרים במלחמה ביחד עם שטחי סיני.
המצרים לא רצו את עזה והשאירו אותה לישראל.
עזה היתה של מצרים ולא בעלת הגדרה עצמית כלאום מעולם,כי אם כן המצרים גם הם היו כובשים,וטענה זו כמובן לא הושמעה ולא תושמע אף פעם,אם כך השטח הועבר מריבונות מצרית לישראל בהסכמה ולכן שייך לישראל בתוקף חוקי לחלוטין.
3. ישראל והגדה – ישראל כבשה את הגדה מירדן,ונכון כמה מפתיע גם על ירדן מעולם לא נשמעה הטענה על זה שהיא הייתה כובשת,אם כך השטח היה ריבוני ירדני,וכתוצאה מהסכמי השלום וחילופי
השטחים עם ירדן גם שטח זה שייך במעמד חוקי לחלוטין לישראל.
4. אם כך איך נהיינו כובשים ????
בגלל טעות אחת לא סיפחנו את השטחים בצורה ברורה וחוקית
מלאה לתוך מדינת ישראל.
5. הבעיה הגדולה הנוספת של הנאוריסטים היא כדלהלן :
כמה אתיופים או ערבים יש בצפון תל אביב רעננה וכו
צמורף לינק לדוגמא – http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3887945,00.html
אצל הנוריסטים האפליה קיימת רק בצורה סמויה יותר
יוני 25th, 2010 ב 2:37
ולפני שטוענים טענות על החרדים הנה לינק לנתונים
ולבחינה יותר אובייקטיוית של הסיפור בעימנואל
שימו לב ליחס האפליה בין ביה"ס לבין ביהמ"ש
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/111/229.html
ועל זה נאמר "כל הפוסל במומו פוסל"
יוני 25th, 2010 ב 8:00
דניאל שלום -
בעניין "השטחים":
אין מחלוקת, גם אם לא מרבים לציין זאת, שהכיבוש המקורי, זה שבגינו לא נוסדה עד היום מדינה פלשׂתינית, בוצע לא רק בידי ישׂראל (שכבשה במלחמת השחרור שטחים שהיו מיועדים לפלשׂתין במסגרת הסכם החלוקה) אלא גם בידי ירדן ומצרים. אלו עובדות שצריך לחזור ולהזכיר.
לגבי הגדרת "כיבוש", אתה נוקט בשיטה דומה לאחרים שהשתמשו בביטוי "נאוריזם" כאן לאחרונה – אתה ממציא לך הגדרות ועובר לפרש את המציאות לפיהן. אם יש בלבך ספק שקיים בשטחים "כיבוש", שאל את עצמך מדוע אנו מחזיקים בהם באמצעות מושלים צבאיים.
לגבי הסיפוח – כאן אתה צודק. אילו ספחנו את כל השטח, או אם נעשׂה זאת כעת, יהיה המצב שונה לחלוטין. אם נעניק אזרחות כדין לכל התושבים/ות בשטח, נגיע כבר עתה למצב של מדינה דו-לאומית, ותוך זמן קצר נהפוך (אנו, הציבור העברי-יהודי) למיעוט במדינה. רובי ריבלין, ציפי חוטובלי ומשה ארנס תומכים בצעד כזה. רוב ה(א)נשים לא.
פתרון נוסף יהיה לא לתת אזרחות לאוכלוסיא הלא-ערבית, ולקיים משטר אפרטהייד להלכה, ולא רק למעשׂה.
**
באשר לפרשת עמנואל והרכב העליון -
לפרשת ה"קיפוח העדתי" לא אתייחס כאן בהרחבה. אם מעניין אותך, חפשׂ בבלוג טור שכותרתו "ההגיון הלקוי של השד העדתי". יש שם דיון ארוך, הפניה לטור תגובה של נדב פרץ, וכל מה שתרצה.
אוסיף כאן רק שבן-חורין רוקד כאן לפי החליל החרדי הרגיל: אנחנו לא בסדר? אתם עוד יותר לא בסדר!
ההבדל המרכזי בין החברות, עם זאת, הוא שהחברה הכללית צועדת לקראת עתיד בו יהפכו ההבדלים העדתיים לקוריוז קולינרי. החרדים מתעקשים על זכותם להמשיך את ה-numerus clausus שלהם.
יוני 25th, 2010 ב 10:25
לדניאל,
בנוגע ל"כיבוש", "שטחים" ושאר הירקות, לא ניסיתי בדברי להראות שיש "כיבוש" או אין "כיבוש", רק יצאתי כנגד האשמה לא הגיונית של ____ (כל דבר שתוסיף) בכל תחלואי העולם כפיתרון נפשי קל לאנשים קטנים. זה שיש או אין, זה לא משנה. הרי כפי שידוע, עד לא מזמן לא היה קיים עם פלשתינאי, אבל כיום בהתאם לדעת רוב העולם יש עם כזה (למרות שמה שמאחד אותו זה הסכסוך איתנו בלבד), ולכן, גם מבחינתך יש עם כזה. בנוגע לכיבוש, זה לא משנה איך תקרא לזה, יש שם שליטה ברמה כזו או אחרת של מדינת ישראל על אוכלוסיה אזרחית (ושאינה מורכבת מאזרחיה) – השאלה שצריכה להישאל בנוגע לעניין זה היא האם המצב הזה נחוץ, רצוי ויש לו תועלות מסוימות, או שמדובר במצב אשר גורם נזק למדינה יותר ממה שמועיל. ויכוח כזה הוא בעצם ויכוח בין שמאל ציוני לימין ציוני (למרות שכיום הגבולות הטשטשו ויש קונצנזיוס רחב על גבולות ברי הגנה ושימור ריכוזי אוכלוסיה), לכל צד יש את דעותיו ומסקנותיו שלו וכבודו במקומו מונח.
בנוגע לאפליה במגזר החרדי, מדובר באפליה רעה ומרשעת (ואני לא מדבר כרגע על עמנואל!) הנוגדת את כל מהות היהדות ושום השוואה לאפליה במגזר החילוני לא תוריד מבזיונה של אפליה זו -והמגמה, כפי שאמר אורי, היא לשמור על הקיים.
בנוגע לבג"ץ, אני אחסוך מכם את מה שיש לי לומר על הגוף הזה (אשר האפליה בחצרו היא אחד הדברים הפחות גרועים בו, למרות שהיא בוטה כל כך).
שבת שלום!
יוני 25th, 2010 ב 10:34
אלי -
"פתרון נפשי קל" – מאמץ בחום ולוקח הלאה.
"הגבולות הטשטשו ויש קונצנזיוס רחב על גבולות ברי הגנה ושימור ריכוזי אוכלוסיה" – נכון מאד. אז למה זה לא קורה כבר לכל הרוחות?
יוני 25th, 2010 ב 11:22
אורי להערכתי יש הבדל בין דיכוי אוכלוסיה אזרחית רגילה שלא יפה להתעלל בה
לבין אוכלוסיה תומכת טרור עוד מלפני קום המדינה , עיין ערך פרעות חברון וצפת ותעבור לשת"פ עם היטלר ושייח אל קאדר
יש לערבים את היכולת לקחת אחריות ולהיות בוגרים לעצור את הטרור ולקבל זכויות רק מה הם מעדיפים את הטרור אאז במקרה הזה ממש לא אכפת לי שיסבלו מעאלק כיבוש מצורף מאמר על האם קיים עם פלשתינאי http://knol.google.com/k/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D#references
יוני 25th, 2010 ב 11:29
דניאל -
אוכלוסיא תומכת טרור מלפני קום המדינה? מה הגיל הממוצע של האוכלוסיא הזו כיום? האם היא ראויה שנכוון כלפיה איזושהי מדיניות?
ובל נשכח שגם לנו היו, ויש עדיין, טרוריסטים בקרבנו.
יוני 27th, 2010 ב 15:11
אני מצטער שאני מסיט את הדיון בחזרה למקורו
ולרגע אני לא מתכחש לגזענות ספרדים-אשכנזים, חסידים-ליטאים, שומרונים-קראים, וכל סוג אחר שתרצו במגזר החרדי
אבל
לעניין עמנואל, בבית הספר האשכנזי (לכאורה) עוד טרם שקיבלו את התלמידות המדוברות (או לא קיבלו בעצם)
יש 30% (כן שלושים אחוז) של תלמידות ספרדיות ! (שלומדות עם האשכנזיות) את התלמידות המדוברות לא קיבלו בגלל שהוריהן באו מגלות צפון אפריקה או אסיה אלא על רקע דתי – ז"א שיש להם בבית טלוזיה
וההנהגות שהוריהן מחנכים אותן בהן שונות מההנהגות שבית הספר
רצה לחנך בהן ושבגללן שלחו הורי ה"אשכנזיות" את ילדותיהן לשם.
גם אם היו מכניסים לבית הספר בו ילדי מתחנכים ילדים מרקע חינוכי
שאני חושב שיזיקו לילדי, ומראש בית הספר היה מוגדר ככזה
אני לא בטוח שלא הייתי מוציא את ילדי.
לדוגמא (מעט קיצונית, אבל אני רוצה להעביר את הרעיון)
אם לבית הספר הדמוקרטי בו היו מתחנכים ילדי היו מכניסים
ילדים שהוריהם חברים במפלגה הנאצית והם שורפים חתולים לארוחת עשר
ויורקים על חבריהם לכיתה ארוכי האף יכול להיות שכהורה הייתי מתקומם )
מה רציתי לומר:
א – לבדוק את העובדות לא רק בכותרת של ידיעות אחרונות
ב – לאהוב איש את רעהו
ג – חייה ותן לחיות
ד – אם היה לשני הצדדים שכל לסגור את העניין בניהם, היה נמנע הרבה חילול השם ולשון הרע
ה – את קארטגו…
יוני 27th, 2010 ב 15:36
למשה, מצטער מאוד, לי לא מוכרים את הלוקשים האלו.
כאשר נקבעים קריטריונים מעורפלים (דרגה רוחנית גבוהה/פחות גבוהה) ובנוסף קריטריונים פרטניים שנאכפים סלקטיבית (כגון: טלביזיה, אינטרנט, כפתור נמוך מידי אצל האמא או כל שטות אחרת), ובהתאם לקריטריונים האלו נוצר מצב בו תלמידות ספרדיות מודרות מ"המגמה החסידית" – זו גזענות לשמה. ואני מקווה שהמגזר החרדי ילמד להכחיד את צורת המחשיבה הקלוקלת הזו ולא ינסה להסוותה, כפי שרבים במגזר החילוני הצליחו לעשות (ואני מדבר על להסוות).
במצב שהם יצרו, משפחה אשכנזית עם אינטרנט תוכל להכניס את בנותיה לביה"ס מכיוון שלא יבדקו בצורה מחמירה עקרון זה, אך להבדיל כאשר מדובר בילדה ספרדית, אפילו אם אביה היה מחובר לאינטרנט ל- 5 דקות לפני 5 שנים, היא לא תיכנס.
לידיעתך, אחד הדברים הגרועים והרשעים ביותר שיכולים להיות בחברה זה אכיפה סלקטיבית (ראה את המקרה של אריה דרעי). אבל בעצם נזכרתי במשהו יותר גרוע – קריטריונים מעורפלים שלעולם לא תדע אם אתה עומד בהם.
ולאחר שבדקתי את הנושא, ה"ספרדים" שבנותיהם היו במגמה החסידית הם משפחות מעורבות של ברסלבים שבנותיהם הוכנסו למגמה החסידית כדי לשמש כעלה תאנה לטענות הדומות לטענות שאתה העלת.
שום דבר לא ישנה את העובדה שהחברה החרדית צריכה לעשות חשבון נפש ענק, וכאנשים המתיימרים לייצג את היהדות האותנטית עליהם להתחיל לפעול מבלי להניף אצבעות מאשימות כלפי מגזרים אחרים ולומר – "גם הם עושים כך".
שבוע טוב.
יוני 27th, 2010 ב 18:09
אלי היקר
הקריטריונים לא מעורפלים בכלל, זה שאתה לא מבין או מתחבר אליהם לא עושה אותם פסולים (התכוונתי לקריטריונים, לא לחרדים)
גם תלמידות אשכנזיות לא התקבלו למגמה מסיבות של טלויזיה בבית (ושוב, זה לא שלרגע אני אומר שאין בעיית גזענות במגזר החרדי !)
ולעניין עלה התאנה שלך, מחישוב מהיר שערכתי עלה תאנה מכסה 4.2% מהגוף ולא 30%.
ושוב אני מצטער שאני מסיט את הדיון לעניין המקורי שבו…
יוני 27th, 2010 ב 19:27
מי קבע שכל קבוצה יכולה לחנך את ילדיה כרצונה או לקבוע לעצמה קריטריונים לגבי מי יכול או לא יכול ללמוד עם ילדיה? התשובה האמיתית היא: המציאות הפוליטית ולא הציבור או מוסדות "דמוקרטיים" ה"מייצגים" את רצון הציבור.
הגישה הליברלית של הציבור החילוני היא שאדם לא יכול לבחור עם מי לשבת באוטובוס, עם מי לעבוד במקום העבודה, עם מי לשרת בצבא או עם מי ללמוד ועם מי לא ללמוד. בודאי שבישראל לא הגישה הליבראלית היא הקובעת אלא המציאות הפוליטית וכששתיהן מתנגשות ועל חשבון המדינה יש חיכוחים. בגץ במיקרה זה מיצג את הגישה הליברלית והוא נדחף לכך על ידי כנסת שאינה מתפקדת – מישהוא בסופו של דבר צריך ליצג את הרוב!
הגיע הזמן לתת לציבור להחליט:
- האם מותר לזרם להחליט שהוא לומד באופן מופרד מכולם ?
- האם מותר לזרם להחליט על קריטריונים שאינם אקדמיים על מנת לחלק את קבוצות הלימוד ? (האם יש לילדים טלויזיה בבית, לדוגמא).
- האם מותר לזרם שלא ללמד על פי הוראות משרד החינוך ולדלג על לימודי ליבה ?
- האם מותר לזרם לחנך לאנטי ציונות ?
- האם מותר לזרם להפלות בקבלה למוסד ממומן על ידי המדינה על פי קריטריונים שאינם אקדמיים?
- האם מותר כלל לבסס מערכת חינוך שאינה הממלכתית, אפילו בכספים פרטיים, במדינת ישראל? (מערכת להנפקת כסף נניח אסור – מי אמר שחינוך מותר?)
על *כל* אלו צריך להכריע במשאל העם ואת תוצאותיו יש לכבד. כשיעמידו את הציבור לקיר עם השאלות הללו (ומעולם הציבור לא ענה עליהן בצורה רצינית) נמצא את הציבור הרבה יותר שפוי מנבחריו.
השאלות האלו כולן רציניות מדי מכדי להשאירן לנציגים הליצנים שלנו בכנסת לענות עליהן מכיון שנראה שבשישים שנה האחרונות הם לא מכוונים את הספינה כלל בנושאים אלו אלא נותנים לה לשוט לאן שבא לה…
יוני 29th, 2010 ב 9:37
מרק ישר כח !
אני מסכים שצריכה להיות הסכמה על הדברים וד"י היא דרך טובה להוציא את זה לאור (למרות שדעותי ודעותיך לגבי התוצאות הרצויות הן שונות כנראה)
יש לי רק תיקון אחד לדבריך
הליצנים הנציגים שלנו בכנסת ולא כפי שכתבת.
ברכות