בספר דברים מצוה אותנו התורה על נהג חברתי, שלא היה מביש את המתוקנת שבסוציאל-דמוקרטיות: אחת לשבע שנים יש למחוק את כל החובות.  תארו לכם.

ממשיכה התורה ומסבירה:  "רק אם תשמע בקול יי אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום, לא יהיה בך אביון" (ט"ו ד-ה).  זהו מצע הבחירות של משה רבנו (ועזרא, והלל) לחיסול העוני:  מחיקה מחזורית של כל החובות הפרטיים במשק, אחת לשבע שנים.  תארו לכם!

תארו לעצמכם מציאות של גאולה-אינסטנט, שתאפשר לנו להחיל את החוק כאן ועתה, ככתבו וכלשונו. למעלה ממחצית העם שקועה בחובות. לעתים מגיעים אלה לרבבות שקלים, או אף למאות-אלפים למשפחה. מחיקה באבחה אחת של חובות כה רבים תגרום לזעזוע גדול בכלכלה, וממילא נראית כפרי הדמיון הפרוע. ימי משיח ממש.

 02 12 02 01 milan beggar s שמיטה

 התורה מוסיפה עצה:  "לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון" (שם, ז);  והזהרה:  "השמר לך, פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר: קרבה שנת השבע שנת השמטה; ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יי והיה בך חטא!" (שם, ט).  כלומר, התורה מתרה במלוים שלא לחוס על ממונם ערב שנת השמטה, אלא להאמין ולסכן את כספם.

אלא שקשה לחיות כך, ביחוד ככל שהכלכלה המקומית נקשרת ונארגת בזו העולמית, הגלובאלית. תאות הבצע מעוורת עיני חכמים, ואף יהודים טובים קופצים ידם בבוא שנת השמטה. העניים, ביאושם, נדחפו כנראה למעשים נואשים. את כל זה ראה הלל הזקן. משנכמרו רחמיו על דלת העם, תקן תקנה זמנית: הפרוזבול. מין תרגיל ביורוקראטי ביוונית, המאפשר לעקף את הצווי מדאוריתא.

כמו התקנות המפורסמות לשעת חירום, גם תקנה זמנית זו עדיין עמנו היום. היום, לעומת זאת, החוב בא בקלות, כמעט בהסח הדעת. כל מי שיש לו חשבון בנק יכול להכנס למשיכת-יתר ללא מאמץ, אפילו בלי לשׂים לב. היתר העסקא, שמאפשר לנשוך נשך ולגבות ריבית, תורם אף הוא את חלקו לענין. והאביונים רבים, וגם לנחול ולרשת את הארץ איננו מצליחים כראוי.

ובכן, מה לעשות?

חצית ים סוף

כדי להחיל את מלא החוק, בפשטותו המקראית, יש צורך בנס גלוי. האפשרות הריאלית יותר היא לגאול שעל אחר שעל. אפשר, למשל, להתחיל בהקמת בנקים צבוריים, שילוו לציבור לפי דין תורה, ויבוטחו – עד גג שיקבע מראש – על ידי האוצר. כל המוסדות מסוג זה יהיו חייבים דין וחשבון ישירות למבקר המדינה. החשבונאות תהיה שקופה לציבור, ואף אי-אילו בעלי-הון יראי-שמים יתרמו, מן הסתם, את חלקם.

בכל סניף ימתין ללווה פקיד מיומן, שיסיע לו לאזן את התקציב, ולהגיע להכרה אמיתית ביכולת ובצרכים הכספיים שלו ושל משפחתו. כך יהיה ניתן למנוע הדרדרות חזרה לחוב, ולהגדיל את מספר בני- (ובנות-) החורין שבינינו.

אמנם, תמיד יהיה קשה יותר להשׂיג הלואה טובה ערב שמטה, אבל יש גם לזכור שדעת חכמים נוחה ממי שישלם חובו בכל מקרה, גם לאחריה (משנה, שביעית, סוף).