חדשות טובות בחזית הפרטת בתי-הסוהר

לא לגמרי חדשות, אבל יש סיכוי גבוה שלא שמעתם/ן על כך בשום מקום אחר:  חברי הכנסת גלעד ארדן, איתן כבל, ומשה כחלון העלו על שולחן הכנסת הצעת חוק (מס' 3575), שמטרתה לסכל את הנסיון להפריט את בתי-הסוהר בישׂראל. מסתבר שיש גם כמה אנשים חושבים בכנסת. להלן דברי ההסבר מתוך ההצעה:

cabel_eitan-s.jpg×?ש×? ×?×?×?×?×?×?×?×¢×? ×?ר×?×?

** ** **

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004 (להלן – התיקון), מאפשר למדינה להעניק לתאגיד פרטי היתר להקמה, לניהול ולהפעלה של בית סוהר בניהול פרטי. בכך, העניק החוק לזכיין הפרטי סמכויות שלטוניות מובהקות, הכוללות שימוש בכוח.
בפני בית המשפט העליון תלויה ועומדת עתירה לביטול החוק (בג"ץ 2605/05 חטיבת זכויות האדם ואח' נ' שר האוצר ואח'). בצד זאת, נשמעה ביקורת ציבורית חריפה נגד התיקון, אשר הסמיך את הממשלה להתקשר בהסכם להעברת סמכויותיה השלטוניות המובהקות לרבות השימוש בכוח בנוגע לכליאת אסירים לזכיין פרטי. יצוין, כי החוק קבע שההיתר יכלול הן את הקמת מבנה בית הסוהר הפרטי והן את ניהולו והפעלתו. החוק אינו מאפשר להפריד בין הקמת בית הסוהר לבין ניהולו והפעלתו. זאת, אף שהטענה הנוגעת להעברת השימוש בכוח בנוגע לכליאת אסירים לידי זכיין פרטי מתייחסת רק לניהול בית הסוהר והפעלתו ולא להקמת המבנה.
כמו כן, העברת השימוש בכוח הקשורה בכליאת אסירים לזכיין פרטי עלולה לפגוע קשות בסממני הריבונות של השלטון ובמרקם היחסים שבין המדינה לאזרחיה. עצם הכריכה בין הקמת המבנה לבין ניהולו והפעלתו יש בה כדי לפגוע גם בחופש העיסוק. יצוין כי הקמת מבנה בית סוהר אינה עניין הדורש הסדרה בחקיקה.
משכך, מוצע לבטל בחלקו את התיקון לחוק שימנע ניהול והפעלה של בית סוהר על ידי תאגיד פרטי, אולם להשאיר בעינו כל היתר שניתן לעניין הקמת מבנה בית הסוהר.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת דוד אזולאי ושלי יחימוביץ' (פ/1205/17) ועל ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ונאדיה חילו (פ/1705/17) והן הוסרו מסדר יומה; הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1248/17) והיא הוסרה מסדר יומה.

2 תגובות על הפוסט “חדשות טובות בחזית הפרטת בתי-הסוהר

  1. אם במונופול על האלימות כסממן מספר 1 של ריבונות עסקינן, מה בדבר חוק דרומי? הרי החוק מתיר לכל הדיות (בתנאי שאינו ערבי, כי להם לא יחלקו רשיונות לנשק חם כ"כ מהר…) להקים יחידה מוניציפלית-ריבונית בתוך ביתו/ מישקו החקלאי/חוות הבודדים ששדד מהמדינה (ראה חוות השיקמים) שבה בעל השטח (או מי מטעמו) רשאי להיות השוטר, השופט והתליין…
    ובהוצאות להורג של גנבים ננוחם!
    מעניין מי מבין התומכים בביטול חוק בתי-הכלא הפרטיים תומכים גם בחוק דרומי?

  2. גיא –
    אינני יודע מה דעתם של השלושה על חוק דרומי. שווה לברר.

    חוק דרומי הוא בעייתי מאד מהבחינה שציינת, אבל גם המצב שהוא מתייחס אליו בעייתי לא פחות. אני מבין ללבם של חקלאים ואחרים, שנאלצים להתמודד עם תרבות שוד (ומדובר בתרבות, בת אלפי שנים – בתנ"כ קראו לחבר'ה האלה "שוסים"), כשהמדינה מפקירה אותם לגמרי.
    זכורים לי הסיפורים של קרובי משפחה שבנו בית באחד מישובי הלווין של באר-שבע. בתחילת הבניה ניגש אחד מנציגי השודדים המקומיים, ופירט בפניהם כמה עליהם לשלם כדי שאתר הבניה שלהם יזכה ל"הגנה" משודדים. הבחור המנומס השאיר כרטיס ביקור, עם מספר טלפון נייד וכתובת אימייל. הוא, ככל הנראה, לא חושש משלטון החוק.
    הדרך של הישוב להתמודד עם הבעיא היתה לקחת את החוק לידיים. הם הקימו כוח מתנדבים חמוש מבני המקום, והתחילו לשׂים מארבים.
    [מדובר בעדות שמיעה, כך שיש לקבל אותה בערבון מוגבל; לכל הפחות, נעיד עליה אתה דבריו של האדמו"ר מצימערמאן: true storeis made of a legendary past]
    קשה לי לבוא בטענות לאזרחים שנשאבים לתוך הריק שהמדינה משאירה. וזו בדיוק הבעיא. במקום למלא את הריק בפעילות, המדינה מחוקקת חוק המכשיר את פעולת האזרחים. זו בדיוק אותה המדיניות שהמדינה נוקטת בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות.
    הפרטה זה טוב, לא?

סגור לתגובות.