להבין כדי לכבד

בעקבות החזרה לכותרות של נושׂא ההומופוביא (ליתר דיוק: רדיפת קהילת הלהט"ב) החל להתפתח כאן ובפייסבוק דיון מעניין סביב היחסים בין פרט לקהילה. האם יש טעם להתייחס לקהילות כחלק מחינוך לסובלנות ולכבוד הדדי? האם עצם ההגדרה של קהילה אינה מטשטשת את תחושת הפרט של כל אחת/ד מחבר(ות)יה? האם לא עדיף לחנך לכבד כל אדם באשר הוא, ללא קשר לקהילה אליו הוא משתייך?

צילום: אבי מספין

צילום: אבי מספין

הרעיון ללמוד וללמד להתייחס לכל אישה ואיש באשר הן/ם הוא חיובי, ראוי, ולא מספיק. לפעמים אין ברירה אלא להתייחס למאפיינים המיוחדים של קהילות. זאת, בראש ובראשונה, משום שהם קיימים בשטח – הן המאפיינים הן הקהילות. תוך התעלמות מן המציאות אי-אפשר להביא שום תיקון. שנית, משום שלעתים קרובות דוקא המגדיר הקהילתי הוא גם מקור הבעיא, האפליה, שׂנאת החינם וכיו"ב.

למשל, קהילת יוצאות/י אתיופיא. לכאורה, יש מספיק סיבות "אובייקטיביות" המסבירות את המצב הבעייתי בה נתונה הקהילה. ראשית – גזענות לשמה. כמי שחיו למעלה מאלפיים שנה באפריקא השחורה, ובאו במגע עם האוכלוסיא המקומית, הפכו יהודיות/י אתיופיא לאפריקאיות/ים לכל דבר. כושיות וכושים (במלרע; נשמע הרבה יותר טוב). גזענות ואפליה על רקע צבע העור אינה תופעה חדשה, ואינה מוגבלת לעולם היהודי-ישׂראלי. הנה לנו סיבה אובייקטיבית לאפליה ולשׂנאת חינם – גזענות.

אבל לא רק גזענות. כמעט כל מי שעל(ת)ה מאתיופיא ניצב/ת בפני אתגר נוסף, קשה לא פחות. המעבר מחברה אפריקאית, חלקה כפרית, לחיים בחברה מערבית מודרנית, קשה מן הסתם הרבה יותר ממה שאנו (שלא חווינו זאת) יכולים להעלות בדעתנו. כאן כבר לא מספיק לכבד את האדם העומד מולנו, צריך להבין אותו. אם לא נבין מה הם בדיוק הקשיים, והיכן הם מגבילים את חופש הפעולה, כיצד נדע איך לתקנם? לא לחינם מונה כרב ראשי אתיופי בבת-ים דוקא בן ליוצאי-אשכנז, דובר אמהרית ונשׂוי לעולה מאתיופיא.

וכאילו אין די בשתי הסיבות הללו, האובייקטיביות, יש גם בעיות הנגרמות בכוונה. מקורה של הקהילה האתיופית אינו ידוע באופן מוחלט, אבל יש רגליים לסברה שמדובר בצאצאיה של הקהילה היהודית במצרים עילית (סודאן של ימינו), שחיה לה באמצע האלף הראשון לפנה"ס בייב (אלפנטיני). מן הסתם נוספו להם עם השנים עוד יהודים ממצרים רבתי, ואולי אף פליטים שנמלטו מחרבן מקדש חוניו בעקבות "המרד הגדול" ומהקטסטרופא שנחתה על יהדות מצרים בעקבות "מרד התפוצות".

מבחינה יהודית, המייחד את כל מרכיבי הקהילה הללו היא העובדה שלא מדובר ביהודים רבניים. יהודי ייב הקדומים קיימו מקדש משלהם, וחיי האמונה וההלכה שלהם מזכירים יותר את ימי בית-ראשון מאשר את היהדות המאוחרת יותר. גם יהדות מצריים היתה צדוקית מעיקרה. אין פלא שהממסד הרבני החרדי בחר להסתופף מאחרי הדרישה שיהדות אתיופיא תעבור גיור לחומרא. לדידה של הרבנות, מי שאינו רבני – אינו יהודי.

מבלי להבין מצב מיוחד זה אין סיכוי להבין את התלאות שפקדו מאות משפחות בפתח-תקוה עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית. מוכר וידוע הסיפור על כך שמוסדות חרדיים אלו ואחרים סרבו לקלוט תלמידות/ים אתיופיות/ים בעיקר מטעמי גזענות. אבל ידועה הרבה פחות הסיבה לכך שהרבנות מתעקשת על לימודים במסגרות דתיות בכלל. כשהציע שׂר החינוך, גדעון סער, להפנות את התלמידות/ים למוסדות החינוך הממלכתי, נענה בשלילה "משיקולים הלכתיים". השיקולים ההלכתיים הללו נובעים מתחושת החירום שחש הממסד הרבני החרדי לנוכח יהדות עתיקה שאינה רבנית.

יוצא שהפתרון לבעיא כאובה זו הוא לא רק במסגרת המלחמה בגזענות והנסיון להקל על העלייה האתיופית את ההסתגלות לישׂראל המודרנית – שתיהן מטרות ראויות ומוצדקות. הפתרון הוא בהיכרות מעמיקה יותר עם המסורת היהודית-אתיופית, ובהבנת המצב המורכב שיצרה עלייה זו מבחינה הלכתית. ואם יש בכך כדי לקעקע את ההגמוניא של הרבנית-חרדית על היהדות בת-ימינו, עוד יתכן מצב בו מתוך רצון להיטיב עם קהילה אחת קטנה ניטיב עם הציבור כולו.

6 תגובות על הפוסט “להבין כדי לכבד

  1. שוב, זה טוב לדעת את זה מבחינת ידע כללי\אקדמי. אבל מה שאני אומר הוא שבשטח זה לא מספיק.אפשר להתייחס לליז טרובישי וניר כץ כאל הומו ולסבית מתים, ואפשר להתייחס אליהם כבני אדם מתים. אני בוחר להתייחס אליהם כבני אדם. זה בכלל לא משנה לי עם מי הם קיימו יחסי מין. אני פשוט יוצא מתוך נקודת הנחה שעצם היותם קיימים מעניק להם את זכויות האדם הבסיסיות, לחיים, לקניין, לדיבור וכו'. אחר כך נתחיל לדבר על הפרטים הקטנים.

  2. עומר –
    אין לי ויכוח אתך על זכויות האדם הבסיסיות.
    אבל אי-אפשר להתעלם מהנטיה המינית של ליז טרובישי וניר כץ הי"ד, כיון שזו (ככל הנראה) הסיבה שנרצחו.

  3. תלוי איך אתה מסתכל על זה. או שהם נרצחו בגלל הנטייה המינית שלהם. או שהם נרצחו בגלל שהרוצח שלהם לא השכיל להבין שאתה לא צריך להיות זהה לו כדי להחשב אדם.

  4. כאן אני כבר לא מסכים. לרצוח – פירושו לרצוח אדם (אלא אם כן אתה צמחוני מיסיונר). אני בטוח שהרוצח לא היה טורח לחסל כלב זכר שמטפס על כלב זכר אחר. דוקא האנושיות היא החשובה כאן.

    עם כל ההסתיגויות לאור אי-הידיעה לגבי זהות הרוצח ומניעיו – סביר ביותר להניח שהוא פעל מתוך שׂנאת חינם על רקע נטיה מינית.
    הוא לא רצח מישהו ששׂפת אמו שונה.
    הוא לא רצח מישהו שדתו שונה.
    הוא לא רצח מישהו שצבע עורו שונה.
    הוא רצח לסבית והומו.

  5. אני אכן צמחוני.

    אני חושב שאתה לא מבין אותי. ברור לי שהם נרצחו בגלל הנטייה המינית שלהם. הנקודה שלי היא שאני לא מצפה ממנו לאהוב אותם או לקבל את מה שהם עושים. אני כן מצפה ממנו לא לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של השונה ממנו ולא משנה בכלל מהו השוני.

    אי אפשר לייצר אהבה מהאוויר.אבל אפשר לזרום עם חוסר האהבה הזאת למקומות סולידיים יחסית. אני לא סובל את אורי גלר, אבל זה לא אומר שאני אפעל נגדו באלימות ובכלל לא מעניין מהן הסיבות שגרמו לאורי גלר להיות כל כך מעצבן.אני כן אעיר הערה צינית בכל פעם שאראה אותו בטלוויזיה, וואלה… מי שינסה לקחת ממני את ההערה שלי בשם הסולידריות האנושית… אני לא אהיה אלים אפילו כלפיו…

    …בעצם, אולי רק כלפי הבחורה המעיקה הזאת שצועקת "סוף עונה" בפרסומת של פוקס

  6. עומר –

    אני יודע שאתה יודע…
    אני גם מקבל את המסר שלך, שצריך לחנך לסובלנות כללית ולאי-אלימות במסגרת האפשר.

    אבל – גם בלי שנפעיל את חוק גודווין תסכים אתי מן הסתם שיש מקרים בהם אין מנוס מאלימות או מביטול חירויות פרט.
    עבור מי שכל מילה בתורה קדושה עבורו, וששומע הסתה של ח"כים שעוברת ללא תגובה ציבורית ראויה, קיומו של מועדון נוער להט"בי עלול ליפול במסגרת האי-אפשר.
    אם הומואים גורמים רעידות אדמה, וברעידות אדמה יש סכנה לחיים, והתורה ממילא מצווה להרוג הומואים… מתמטיקא פשוטה שבפשוטות.

סגור לתגובות.