יהודית, דמוקרטית, ישירה

לפני מספר שבועות הקיש על דלת משׂרדי בחור צעיר עם התלבטות קשה. אחרי שנתיים של למודי הנדסה בטכניון הוא הגיע למסקנה שזו לא הדרך בשבילו, והחל לחפשׂ מסלול לימודים חדש. הזמנתי אותו להכנס, והתחלנו לשׂוחח. מגיל צעיר, כך אמר מיד, אהב לקרוא ספרי הסטוריא, ובכלל, התחום מעניין אותו באופן כללי. "מצוין!", אמרתי, "בוא אלינו לחוג." "אבל מה אעשׂה עם תואר בהסטוריא אחרי שאסיים ללמוד?", שאל. פוסט זה מוקדש לו, ולכל שאר המתלבטים, שאוהבים מאד הסטוריא, אבל חוששים שמדובר במסלול לימודים בלתי-מעשׂי בעליל.

אז מה אפשר לעשׂות עם תואר בהסטוריא? כדי לענות על שאלה זו, חשוב קודם להבהיר שלימודי הסטוריא ברמה אקדמית הם הרבה מעבר ללדעת מה קרה ומתי. הכלי הראשון של כל הסטוריון, אפילו המתחיל שבמתחילים, הוא היכולת לקרוא טקסט באופן מדוייק וביקורתי. כישור זה מועיל בכל תחום בחיים, בין אם מדובר בידיעה בעיתון, בהבנת חוזה לשׂכירת דירה, או בטקסט סיפרותי או מדעי. זאת ועוד, הקריאה הביקורתית מסייעת לקורא להבין לא רק את פשוטם של דברים, אלא גם את הכוונות המסתתרות מאחריהם. במילים אחרות, קורא ביקורתי מבין לא רק את הנתונים הפשוטים בידיעה בעיתון, אלא גם רגיל לחשׂוף את האג'נדה הנסתרת של הכתב. הוסיפו לכך את היכולת לבטא כוונות בכתב באופן מדוייק (דבר שאנחנו עובדים עליו הרבה בחוג), והיכולת לשאול את השאלה הנכונה בכל מקרה (אולי התכונה החשובה ביותר של ההסטוריון), ותקבלו מסלול לימודים מועיל ביותר, הן בחיים המקצועיים, הן בחיים הפרטיים.

ועכשיו לתכל'ס – מה אפשר לעשׂות עם תאר בהסטוריא? לפנות לעסקים! מה הקשר בין הסטוריא לעסקים? ובכן, כל מי שרוצה לפרושׂ כנפיים, ולעשׂות עסקים עם גורמים בחו"ל, יפיק תועלת רבה מלמודים בחוג. מעבר לכישורים המועילים שפורטו בפסקא הקודמת, למודי הסטוריא מעניקים כלי חשוב נוסף: היכרות עם התרבות, המנהגים, והשׂפה של האנשים עמם עושׂים עסקים. מצד אחד, היכרות כזו יוצרת רושם טוב בקרב השותפים הזרים, ומצד שני היא מסייעת להמנע מטעויות מביכות.

היכרות עם תרבויות זרות מועילה גם מעבר לעולם העסקים, למשל עבור מי שמעוניין בקריירה במשׂרד החוץ. מדרך הטבע, למודי ההסטוריא עוסקים רבות בדיפלומטיא וביחסים בינלאומיים. ההיכרות עם תרבויות זרות, ידיעת שׂפות זרות (כל אחד בחוג להסטוריא לומד לפחות שׂפה זרה אחת!), וכמובן ההבנה של יחסים בין מדינות, הן כולן כלים חיוניים עבור כל דיפלומט. ולא רק דיפלומטים. כל הכישורים הנ"ל חיוניים באותה מידה גם למדריכי תיירים. יש מי שיהנה מעבודה שמהותה, בעצם, נסיעות לחו"ל.

וישנן בחירות "קלאסיות" יותר. כל פוליטיקאי ומדינאי, למשל, מן הראוי שילמדו הסטוריא. הרי גם אם ההסטוריא לא ממש חוזרת על עצמה, מי שלא לומד מטעויות העבר, דינו לחזור עליהן! הדבר נכון באותה מידה גם לגבי אנשי צבא מקצועיים. ההסטוריא כתחום מחקר הומצאה על מנת לתאר מלחמה, ואכן, מלחמות הן נושׂא חביב על הסטוריונים בכל הזמנים. ולסיום, למודי הסטוריא פותחים אפשרויות גם בתחום המובן מאליו: הוראת ההסטוריא, החל בבית-הספר וכלה במוסדות להשׂכלה גבוהה.

מסתבר, שיש הרבה דברים שאפשר לעשׂות עם תאר בהסטוריא.

גילוי נאות:  אני מלמד, כפי שבטח ניחשתם/ן, בחוג להסטוריא באוניברסיטת חיפה-הר הכּרמל. עבורי, לפחות, למודי הסטוריא הוכיחו את עצמם כבחירה מקצועית לא רעה בכלל. אבל גם מי שלא ת/יעבוד בתחום, או אפילו ת/יבחר בחוג להסטוריא כחוג שני, לצד מקצוע שנחשב "מעשׂי" יותר, לא ת/יצא ניזוק/ה. כדי לראות הדגמה כיצד ניתן להשתמש בהסטוריא כדי להבין טוב יותר את ההווה, אני ממליץ להמשיך הלאה לכאן וגם לכאן. קריאה נעימה.