אנטי-יוֹבֵל (פרשות השבוע: בהר, בחֻקֹּתַי)

וקדשתם את שנת החֲמִשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. יוֹבֵל הִוא תהיה לכם, ושבתם איש אל אֲחֻזָּתוֹ ואיש אל משפחתו תָּשֻׁבוּ. יובל הִוא שנת החמִשים שנה תהיה לכם […]  ועשׂיתם את חֻקֹּתַי, ואת משפטי תשמרו, ועשׂיתם אֹתָם, וִישַׁבְתֶּם על הארץ לבטח. ונתנה הארץ פִּרְיָהּ, ואכלתם לָשֹׂבַע, וישבתם לבטח עליה […]  והארץ לא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כי לי הארץ. כי גֵרים ותושבים אתם עִמָּדִי. ובכל ארץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תתנו לארץ (ויקרא כה י-כד).

אנחנו מגש הכסף שעליו ניתנה לך מדינת היהודים

אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים

איור: דניאל מורגנשטרן

נוהג מוזר, היובל. פעם בחמישים שנה חלה מחיקה רחבית של (כמעט) כל עסקאות הנדל"ן, וכל הנחלות חוזרות לבעליהן הקודמים. ליתר דיוק – הבעלים הקודמים חוזרים אל הנחלות. מי שקונה אחוזת קרקע, קונה אותה לזמן קצוב. והמחיר, בהתאם: נחלה שנמכרה זמן קצר לאחר היובל שווה כסף רב; זו שנמכרה זמן קצר שלפניו שווה אך מעט. וכלשון הכתוב:

במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך, במספר שני-תבואֹת ימכר לך. לפי רֹב השנים תרבה מקנתו, ולפי מעֹט השנים תמעט מקנתו. כי מספר תבואֹת הוא מֹכֵר לך (שם, טו-טז).

הפרשנות המקובלת למנהג זה נעוצה בפסוק כג, המצוטט למעלה: "כי לי (כלומר לרבש"ע) הארץ". ארץ-ישׂראל אינה שייכת לעם ישׂראל, אלא לאלהים בלבד. העם הוא בחזקת גר ותושב, אורח לרגע בנחלה השייכת לריבון עולם. מעניין לראות שתפיסה זו משיקה הן למחשבה על בעלות פרטית בקרב השׂמאל הכלכלי – הרואה בקרקע משאב משותף ולא רכוש פרטי, הן להגות האקולוגית – הרואה באדם אורח לרגע בהיכלה של אמא אדמה. יוצא שהתורה, השׂמאל, ושוחרי/ות הסביבה מסכימים כולם שהאדמה היא של כולם, ושאנחנו עליה רק אורחים, תושבים, גֵרים. ומי לא מסכים עם הקביעה הזו? ראש הממשלה, כמובן. הוא, כרגיל, רוצה להפריט.

איך זה יעבוד? מנהל מקרקעי ישׂראל, גוף שהוא בעייתי לכל הדעות, יחוסל. במקומו תקום רשות מקרקעין, שתנהל מכירת חיסול של אדמות מדינה לכל דכפין. כלומר, לכל מי שיש לו האמצעים והנגישות. כלומר, לקואליציא של בעלי-הון, כרישי נדל"ן, עסקנים מהמגזר החקלאי, ועורכי-דין שישמנו את הגלגלים ויכתבו את כל הניירת בשׂפה שרק הם יודעים לקרוא.

אבל אל תאמינו לי. אני משוחד, שׂמאלני, שׂונא הפרטות. קראו במקום זה את דבריו של אלי כהן – עד לא מזמן הממונה על השׂכר באוצר, אדם שהגדיר את ביבי כ"מורה דרך" – בראיון לרינו צרור:

לגבי המינהל, הייתי חצוי מקצועית. מצד אחד, אני חושב שצריך לעשות שם רפורמה. מצד שני, אני מתנגד לה נחרצות משום שמדובר בקרקעות המדינה. עכשיו, אם נגמיש את הבירוקרטיה מול הכרישים, לפי הערכה שלי, תוך מספר חודשים כל הקרקעות ייגמרו. אנחנו נמצא אותן תוך שנתיים, בשרשור, בבעלות אילי הון ברשות הפלשתינית, אוקיי? מה שעשו בקרן קיימת 200 שנה, אנחנו נגמור בחצי שנה. כלומר, יש מקומות שרצוי לתת לבירוקרטיה לעבוד, לתת לה ארוחת צהריים.

אז הנה השורה התחתונה שלנו השבוע. ממשלת ביבי מתכננת את ההפרטה הגדולה בתולדות המדינה, מהלך המוערך בשווי של מאות מיליארדי שקלים, ללא שום דיון ציבורי כלשהו. ההפרטה הזו מתוכננת לעבור בחסות חוק ההסדרים הידוע לשמצה. בזמן שאנחנו נריב ונתרתח על קיצוץ של קיצבה זו או אחרת, על עוד תרופה שיצאה מהסל, על איזו העלאה של שׂכר הלימוד, ביבי יפריט לנו מתחת לאף את כל אדמות המדינה. ללא דיון ציבורי, כמעט ללא דיון בכנסת.

עד כמה ההתנהלות דרך חוק ההסדרים מערערת את הדמוקרטיא אנו יודעים זה זמן מה. השנה היא גם לא יהודית.

26 תגובות על הפוסט “אנטי-יוֹבֵל (פרשות השבוע: בהר, בחֻקֹּתַי)

  1. תודה, על שהסברתי לי איך אני קשור לכל הנושא

    "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה."

    (:

    זה גם מדגים את הטענה. בני האדם יושבים בארץ. בניגוד ל האדמה שייכת לבני האדם.

    יש עוד היבט אחד בעייתי – הכוונה לבצע את ההפרטה במסגרת פירוק והחלשת גופי התכנון – על ידי הטענה שהם נגד תכנון מרכזי, הפקידים של האוצר (שהם בעצם רשות תכנון מרכזית של המדינה) מתכוונים לחסל את התכנון של קרקעות המדינה.

    חסל סדר תוכניות מתאר ושאר שטויות כאלה. מעכשיו שוק חופשי. רוצים לבנות בית באמצע איילון – תפדל. אולי לקנות את תחנות הרכבת ולשים אותן מתחת לפני הים – למה לא? מה דעתכם על הקמת מפעל לייצור אזבסט באמצע פארק הירקון? מי יעצור כזה דבר ? שהרי שוק חופשי עסקינן – אם יש מספיק מעות – אין מניעה לבנות כל דבר בכל מקום.

  2. ראשית כל, תמיד מרתק לקרוא כאן, אבל הגיע הזמן להפסיק להיות סמוי (אלא אם כן הגבתי פעם ואיני זוכר, שזה גם הגיוני בהתחשב בכמויות המשחריות של משככי כאבים שהולעטתי בהם לאחרונה).

    שנית, אני דווקא אופטימי וחושב שמהלך כזה יטורפד, דווקא על ידי אילי ההון, שלא ישושו כל כך לחלוק במשאב יקר כל כך עם המוני העם (וזה מה שיקרה בהתחלה, המעמד הבינוני ירוץ ויבנה בתים בפרברים), כיום השליטה על הקרקעות, גם אם היא עקיפה בלבד, היא בידם בלבד.

  3. דרור –

    הנה קראתיך בכל הארץ…
    מסכים שיש כאן גם בעיא חמורה מאד של תכנון. אני מקווה שההתפתחויות האחרונות בתחום התקציב יקשו על כל העסק להתקדם.

    בעניין התקציב, טור מצויין של נדב כאן:
    http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%9E%D7%A0%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D

    ערן –

    ברוך חושׂף סמויים!
    אני לא בטוח בכלל שהשליטה בקרקעות היא בידי בעלי-ההון. עד כמה שאני מבין היא בידי ביורוקרטים המפוזרים בועדות שונות ברחבי הארץ.
    ביבי צודק בכך שצריך לרענן את המנהל, וכנראה גם לשחרר יותר קרקע לבניה. אבל השאלה, כמו שדרור חוזר ומדגיש, היא איך לעשׂות זאת.
    הדרך הידידותית יותר לסביבה היא כנראה שכונות עם בניינים בגובה בינוני והרבה שטח ירוק בין לבין. מר וגברת ישׂראלי רוצים דוקא דו-משפחתי על מגרש של 400 מטר.
    אתה צודק בכך הזוג שבחרתי שייך למעמד הבינוני+, ובהם עיני אינה צרה. אבל מי יגזור את הקופון, ותוך כמה פגיעה בסביבה?

  4. בירוקרטים… שוין.

    כשיש כסף, הבירוקרטיה היא מטרד, לא מחסום. בשלטון המקומי היא אפילו לא זה.

  5. אבל להפשיר קרקעות לבניה זה הרי קריעת ים סוף בימינו. אני משער שאילו כרישי הנדל"ן והקבלני היו יכולים, היו בונים על ימין ועל שׂמאל. עובדה שהם לא.
    בחיפה המצב על גבול המגוחך, כשכמעט אין בניה חדשה בכלל (למרות שיש ביקוש, האמן לי).
    אם לא הפקידים והועדות וכו', מי בולם את השטפון?

  6. נתחיל עם זה שחיפה היא בכלל עיר מגוחכת. אבל לא יודע מה המצב שם, נשמע לי מאד מוזר שאין שם בניה חדשה. לא במובן של דבריך מוזרים, כי אם במובן של הסיטואציה מוזרה.
    מתוך הסתכלות שטחית ולא מחייבת (שזהו הכלי היעיל ביותר לקביעת דעה!) על מקומות כמו המושבים בסביבתי (אני גר כרגע בגבעת יערים), העיר בסביבתי (בירתנו המטונפת ופרברה המשמים מבשרת ציון) והישובים בעמק יזרעאל שבונים, והרבה. קרקעות מופשרות על ימין ושמאל, במקום כמו רמת ישי מדברים ברצינות על לבנות מתחם של רבי קומות, וכל מיני אזורים ודנקנרים בוחשים שם יפה יפה.

  7. שמע, כנראה שאתה צודק. לגבי סביבות ירושלם אני אקח את המילה שלך, אבל בעמק ובכלל בצפון באמת יש הרבה הרחבות. כנראה שהתחלתי להתרגל לבועה החיפאית.

    מצב הנדל"ן כאן אכן מוזר. בכל העולם משבר כלכלי בעקבות קריסת שוק הנדל"ן, וכאן המחירים עולים.
    אבל, דע לך – חיפה עיר מדהימה. הגעתי לכאן לגמרי במקרה, והתאהבתי בה כליל.

  8. לגבי חיפה, לא רק שאבא שלי עובד כבר 30 וכמה שנים באוניברסיטת חיפה כך שביקרתי בחיפה אי אלו אלפי פעמים, אני גם עכואי בעברי, וחייתי עוד כמה שנים ברמת ישי (לפני הבום הגדול של הישוב) כך שחיפה בשבילי היוותה אז, פחות או יותר, את טבור העולם. אני לא יכול לאמר עליה יותר מידי דברים רעים, אבל זו עיר מגוחכת, לאו דווקא לשלילה אגב.

    ובסופו של דבר, בגדול, עיר עם ים לא יכולה להיות עיר רעה. בטח ובטח כשיש בה גם חורש מדהים מהצד השני, ושהיא רחוקה 30 דקות בלבד מאורי בורי.

  9. אני בוש ונכלם לאמר שבאורי בורי עוד לא אכלתי. אולי ניקח משכנתא ונסע לשם איזה ערב.

    אני לא יודע למה בדיוק אתה מתכוון ב"מגוחכת". יש כאן משהו לא שגרתי, ללא ספק. קצת יפהפיה נרדמת. התיאוריא שלי היא שאחרי השלום עם לבנון היא תשאיר את ת"א הרחק מאחור.

  10. דווקא אורי בורי לא נורא יקרה, בטח לא במושגים ירושלמים או תל אביבים. אבל כן,זו לא ארוחה ככה על הדרך.

    למה מגוחכת? כי זו עיר חסרת הגיון פנימי, עם כל כך הרבה יתרונות, וכל כך מעט אמביציה לנצל אותן. זה לא המקרה ירושלמי של פוטנציאל לא ממומש עקב פעולות שגויות, אלא פוטנציאל לא ממומש עקב "עזבו אותי משטויות עכשיו, יש ערב אייטיז בסיטי הול".
    כפרה עליה.

  11. ערן –
    אם כך, אני מצטרף להגדרה שלך. לזה בדיוק התכוונתי ב"יפהפיה נרדמת". גם אני מריח שיש כאן רצון להשאיר את העיר רדומה, אולי מתוך ההבנה שאחרי ההתעוררות יאבד חלק מהקסם וכבר אי-אפשר יהיה להחזירו.

    לגבי ירושלם, מדובר בפעולות שגויות שמשׂתרעות על לפחות 3000 שנה. לא פשוט להתנהל עם כל הקדושה הזו על הראש.

  12. קדושה ויומרה. זה גם קצת מתקשר לפוסט הנוכחי (אבל ממש קצת). ירושלים תמיד היתה יקרה נדלנית באופן חסר פרופורציה. בשנתיים האחרונות המחירים בעיר רק עלו, של השכרה ושל קניה. איזשהו חוסר פרופורציות משווע בין תכונות המקום לדרישות שלו.
    כשאני חושב על זה לעומק, המשפט האחרון בפסקה הקודמת הוא הגדרה לא רעה לאספקטים מסויימים בדת.

  13. אגב, עוזי וויל כתב פעם משהו בסגנון הבא:
    "אני שונא את ירושלים כי כשאתה נכנס לעיר אתה ישר חייב לבחור, ימין או שמאל, דתי או חילוני, בית"ר או הפועל"
    והוא צודק.
    זו לא רק הקדושה הזו.

  14. "חוסר פרופורציות משווע בין תכונות המקום לדרישות שלו" –
    לא יודע למה בדיוק התכוונת במילה "המקום", אבל זה אחד ממשפטי הכפירה המבריקים שקראתי.

    וכל זה כן קשור לטור, לדעתי; קשור מאד.

    את מה שכתב עוזי וויל הרגשתי גם אני אחרי שעברתי לגור לחופי האוקיינוס השקט – אבל לגבי כל הארץ. עשׂרה אזורי זמן הייתי צריך להתרחק מארץ הקודש, כדי שאוכל לשבת לקרוא דף גמרא בנחת, בלי לתהות אם יש לכך השלכה ישירה על דעתי לגבי הרחבת ההתנחלויות לפי עקרון הריבוי הטבעי.
    עד אז לא נגעתי בחומרים יהודיים, לא מקצועית ולא בשום אופן אחר. אני זוכר היטב שרק בברקלי פתאום צץ לו ספר תנ"ך ליד המיטה. אני זוכר גם שעברו איזה שנתיים מרגע שצץ עד לפעם הראשונה שהעזתי לקרוא בו לפני השינה.

  15. מי ישמע איזה כופר גדול אני… 🙂

    רק כדי להוכיח שאיני אפיקורס,
    ילדי הקט, זאטוט מופלא בן 20 חודשים, פיתח מנהג משעשע, הוא לוקח כובעים, פיסות בד, ניירות וכו', מניחם על ראשו ואומר אמן. בנוסף לכך, אחרי כל שתיה מכוב הוא אומר אמן.
    וזה מבית שבו עושים רק קידוש מקוצר בשבת.
    גאון הילד, גאון.
    ואדוק.

    אגב, סיבה נוספת לכך שאיני אפיקורס היא שהידע שלי קטן מידי מכדי לכפור, ואיך אכפור אם איני יודע במה?

    אני את התנ"ך הפסקתי לקרוא בלבנון בגלל הסיבה שכתבת, לא יכולתי לקרוא אותו בשקט בלי לנסות ולקשר אותו לדלעת רבתי ולמצב הפצמ"רים היומי, וחזרתי אליו רק בשנת לימודי האחרונה, בנסיעות מהפקה להפקה.

  16. יפה דרשת.

    אבל כששאלתי את ידידי עדו שטינברגר, שאינו חשוף לרעיונות שמאל (מה לעשות, עוד מתנחל כמוני 🙂 מה דעתך על היובל, קק"ל וכיוב', הוא אמר בפשטות. אבל בתורה הקרקעות אינן שייכות למדינה, אלא לאנשים פרטיים על פי חלוקת השבטים…

    הקרקע נשארת במשפחה, ואינה יכולה לעבור לאנשים אחרים לאורך שנים. כך בעצם מובטחת המחייה של תושבי הארץ המקוריים.

    למלך, או למדינה אין נגיעה לאדמה זאת על פי התורה.

    בלעתי את הרוק, כששמעתי את טענתו, אך נראה לי שהתורה אכן התכוונה לזה.

    מה דעתך?

  17. טל, בגדול זה רעיון מצויין – כל עוד האוכלוסיה לא גדלה.

    בתקופת התנ"ך האוכלוסיה גדלה בקצב מאוד איטי. ובכלל – לאורך רוב ההיסטוריה האנושית זמן ההכפלה של האוכלוסיה היה בסדר גודל של מאות או אלפי שנים. היום קצב ההכפלה שלנו בישראל (בהנחה לא מציאותית של קצב גידול קבוע) הוא 41 שנה. זה ירידה מזמן הכפלה קצר בהרבה (של גידול אוכלוסין עקב הגירה וריבוי טבעי) שהגדיל את האוכלוסיה פי 10.

    חיפה וירושלים וגם תל אביב במידה רבה סובלות מחוסר תכנון. במשך כ-50 שנה תוכניות המתאר של הערים היו תוכניות מזמן המנדט הבריטי, תוסיפו לזה גידול מטורף של האוכלוסיה יחד עם קידוש המרחב הציבורי עבור הרכב הפרטי והרי לכן מתכון לקטסטורפה עירונית.

    ערים בעלות פוטנציאל ענק שמבוזבזות עקב תכנון לקוי וסתם הזנחה – חיפה, ירושלים, עכו, צפת, טבריה, יפו.

    חיפה לדוגמה היא שילוב בין עיר עם הר, יער, ים, מפרץ טבעי, הגן הבאאהי וקיום של מסילת רכבת. העיר נבנתה גם בצורת "אצבעות" ככה שבין הגושים הבנויים יש שלוחות של חורש טבעי.

    ערן – נחש מי יהיה תמיד צעד אחד לפני אנשי המעמד הבינוני ? נכון – החברים שיש להם חברים בוועדות המקומיות. הם יקנו קרקעות בזול, יעיבירו הפשרה, ואז ימכרו ביוקר למשפחות – נכון שהמעמד הבינוני העליון יהיה הקונה הסופי – אבל מי שימכור לו את הקרקע יהיו אותם טייקונים חביבים שאנו לומדים לאהוב כל כך.

  18. טל –

    דרור ענה את רוב התשובה שיש לי להציע.
    אוסיף רק שמבחינה הלכתית חברך טועה. הקרקע אינה שייכת לאנשים, היא שייכת לרבש"ע. אנחנו בחזקת גרים-תושבים עליה. עד שתגיע המשיח ותסדיר את הבעלות של רבש"ע בטאבו, נניח זאת למנהל מקרקעי ישׂראל.

    דרור –
    אני מסכים מאד עם דבריך, לגבי התכנון. יש צורך דחוף בתכנית מתאר כללית לכל הארץ, כזו שתיקח מראש גם את רצון התושבות/ים, ושהאופק שלה ימדד בעשׂורים, לא בשבועות.

  19. חן חן אורי,

    מנהל מקרקעי ישראל, כנציגתו של רבש"ע בעולם הזה… תיכף הם יתחילו למכור אינדלוגינות, או קרקעות לבעלות פרטית 🙂

    אם נלך על פי ההיגיון של טענתך, מנהל מקרקעי ישראל הם מהרשות המבצעת של אזרחי ישראל. כיום נותנים לכמה אנשים לשלוט במנהל (קרי, הכנסת והממשלה), שאמורי לייצג את רצוננו. איכשהו נראה לי שהם מייצגים את רצון אוליגרכיית ההון 🙁

    טוב, בקיצור, צריך לחזור ולהמשיך לקדם את רעיון הדמוקרטיה הישרה.

  20. טל –

    הדיון מתחלק לשניים:

    (א) האם ראוי שאדמות הארץ תהיינה בבעלות פרטית לגמרי, או בבעלות המדינה ומוחכרות לציבור? אפשר להעלות טענות לכאן ולכאן. עדו חברך צודק לגמרי בכך שהציווי המקראי יוצר זיקה חזקה בהרבה מזו הקיימת היום בן האדמה לאדם היושב עליה. היום אנחנו רחוקים מאד מכך. עם זאת, להבנתי המוגבלת, הפרטה גמורה של הקרקעות תרחיק אותנו עוד יותר.

    (ב) שאלת התכנון. כאן אני מצטרף (שוב) לחששותיו של דרור.

    אגב, כיון שהעלית את עניין הדמוקרטיא הישירה:
    אם זה עלול להיות אחד המקרים בהם "חכמת הציבור" תכשל כמעט בכל המקרים. הציבור יעדיף 400 מטר מגרש (200 בנוי) מרחק שעתיים פקק מת"א על פני תכנון ארוך-טווח ומגורים בבנייני 8 הקומות שדרור מציע.
    זה מזכיר לי את מערכת החינוך הקליפורנית. פעם, אחת המובילות בעולם, במימון מס על רכוש קרקעי (כולל דירות). כל זה השתנה אחרי היוזמה הציבורית לבטל את מס הרכוש, ולממן את החינוך "ממקורות אחרים" שמעולם לא הוגדרו. אז העשירים עדיין נהנים מבתי-ספר מצויינים, מעמד הביניים ככה-ככה, והעניים נדפקים לגמרי. מה היה הסיכוי להסביר מראש לבעלי-הרכוש שעדיף יהיה לצאצאיהם לחיות במדינה בה יש מערכת כללית טובה? תמהני.

  21. בעניין הדמוקרטיה הישירה בקלפורניה. זאת נראת לי מערכת לא כל כך מוצלחת. השיווצרית היא כנראה טובה יותר.

    בכל מקרה, בקיבוץ של אישתי, מקובל שכשאדם מציע הצעת חוק שיש עמה עלויות, עליו להגדיר מהיכן ילקחו העלויות. וכך כשבאים להצביע, יודעים בדיוק מהיכן מגיעים הקיצוצים. אני בטוח שאזרחי קליפורניה היו חושבים עוד פעם, אם המשמעות של הקיצוץ במס היתה פגיעה במערכת החינוך.

    בכל מקרה, אני חושב שעלינו לשפר מאד את המערכות לדמוקרטיה ישירה. ללא מערכת קבלת החלטות נכונה, חוכמת ההמון כנראה לא תפעל. יש לתת לה את הכלים הנכונים כדי שתפעל. שובר אני את ראשי על כך יומם וליל 🙂

  22. היה כבר דיון לגבי זה שדמוקרטיה ישירה \ דינאמית יש צורך במנגנונים שיאפשרו לציבור להביע הכרעות ערכיות, ולחלופין לבחור בין חלופות אמיתיות. בהקשר הסביבתי (וגם של מלחמות) זה נושא בעייתי עוד יותר – הבחירה של הציבור עלולה לא רק להסתיים באי נוחות אלא בקריסה.

    וחדשות טובות – שלי יחימוביץ' גילתה את הנושא.
    http://www.shelly.org.il/node/2336

    לגבי תכנון ארוך טווח – יש דבר מקצועי לתחום המצומצם של תכנון מקרקעין – שנקרא תמ"א 35 – כדאי להכיר
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%22%D7%90_35

    הדבר המעצבן בהפרטה – שהיא מקודמת דווקא כאשר משרד הפנים התחיל "להפנים" את האמירות של תמ"א 35.

    ומלבד זה – תוכנית מתאר ארצית ארוכת טווח לכל התחומים – הדבר הכי קרוב לזה בצורה חובבנית עשה שימי רף,
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    ובצורה הרבה יותר מקצועית (גם אם יותר שמרנית ומוגבלת לכמה תחומים) –

    במרכז שמואל נאמן
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F

  23. או נמחקה לי התשובה?

    תמ"א 35
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%22%D7%90_35

    תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    ומרכז שמואל נאמן.

    יש בעיה עם הכרעות דמוקרטיות בתחום מקצועי – כמו שאולג אמר יש צורך לתת לציבור להכריע בין דברים ערכיים ולא שיענה על שאלות שיש להם היבט מקצועי. איך עושים את ההפרדה – שאלת מליון הדולר.

סגור לתגובות.